הנערה
בחצות מסתובבת,
לבדה.
קפוצ'ון כחול,
ומטרייה.
עיניים אפורות,
מחבאות מאחורי משקפיים גדולים,
חיוך עצוב,
מרוח לה על הפנים.
את התיק השחור,
הקטן,
היא אוספת אל ידיה,
מחבקת קרוב,
לא משחררת.
המבט המפוחד,
עולה,
מכריח אותה להסס יותר.
השפתיים היבשות שלה,
היא בטח לא הרגישה חום שנים.
הידיים הקרות שלה,
היא בטח מבלה בחוץ ימים.
היא נואשת,
מחכה לו,
לאחד,
לאיש שיסכים לקחת.
בחצות היא הולכת,
ג'ינס קרעים,
משופשף.
נעלי סניקר ישנות לרגליה,
ותיק קטן.
ומה איתה,
עם הנערה?
האם מישהו ראה אותה?
ריחם? דאג?
היא עוד מסתובבת בחוץ,
מחכה לו שיבוא ויציל אותה,
אז זו המשימה שלכם,
לכו תמצאו אותה.
ותעזרו לה,
לנערה שאיבדה תקווה.
תגובות (4)
מאוד אהבתי משכתבת כאן :)
זה מהמם!
ממש יפה.
מקסים ^^
אוקי אני רשמית מקנאה בך עכשיו! אם ככה את כותבת כשאין לך השראה… מהמם!!
ממש ממש אהבתי, שיר קצר, קולע, מתחרז, מושלם!
אהה ותיקנתי בקטע את מה שהערת לי תודה על זה דרך הגב לא שמת לב לכך בכלל :)
תודה :)