המירוץ למיליון – פרק 83

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שישה צוותים ישראליים עשו את דרכם מסיאול, בירת דרום קוריאה, אל עבר בנגקוק, בירת תאילנד. אחרי שרכבו על פילים וקיבלו עיסוי תאילנדי מסורתי, האתגר הבא של הצוותים הוא אגרוף תאילנדי.
מי מהצוותים ייפול ומי מהצוותים יצליח להתמודד נגד שק האגרוף התאילנדי.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(צ'אנל 7.)
"קדימה, שון, תתחיל אתה," אמר מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אחרי שהמורה חפר לנו קצת, היינו צריכים להדגים את מה שלמדנו."
~
"למה אני מתחיל?"
"כי ככה החלטתי."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"לא ממש רציתי להתחיל."
~
"קדימה, פשוט תעשה את זה."
שון ניגש לשק האגרוף.
~

"אוף, נו, זה כואב ביד."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"הביאו לנו כפפות ועדיין, איכשהו, היד שלי כאבה בטירוף."
"אני לא חושב שזה היה שק אגרוף נורמאלי."
"בטח שמו בו פלדה או משהו."
~
"אי-אי-אי," מלמל דור.
~

"יאללה, גיא, מכות, בכוח, תדמיין שזה כל מי ששם לנו פרסה."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אנחנו בכלל, מאז ששמו לנו פרסה פעם אחת אנחנו פשוט מטרה."
"כל פעם מחדש מנסים להעיף אותנו, כל פעם מחדש מנסים לפגוע בנו, אבל לי באמת נמאס מכל זה."
~
"איזה כייף יהיה להחטיף להם במציאות."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אני יודע שזה לא היה חכם לצבור לעצמנו אויבים, אבל זה פשוט הגיע להם, התחיל להימאס לי לגמרי מזה שהם במשחק, רציתי פשוט להרביץ להם."
"לפחות הוצאנו הרבה כעסים."
~
"בכוח, בכוח, חזק יותר."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"כאן סופסוף היה לנו יתרון כלשהו על האחרים."
~

"רק לאחר שתעברו את השיעור, ותצליחו ללמוד אותו כמו שצריך, תקבלו את הרמז הבא," הקריאה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"מה אגרוף תאילנדי, מה?"
~
"אנחנו נלחמות עכשיו?"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"נעמה מיד נכנסה למצב של – מלחמה? יש!"
"לא מלחמה."
"אבל הזדמנות לתת מכות."
"זה כן."
~
"וואי, ספיר, יהיה לנו כייף!"
"אני מאוד מקווה שלא תיפגעי."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"במהלך המירוץ נעמה כל הזמן מצליחה איכשהו להיפצע. פעם אחת זה סלע שמתגלגל עליה, פעם אחרת חץ שכמעט ננעץ בה, כל פעם מחדש משהו חדש פוגע בה, ואנחנו עומדים להתאמן באגרוף תאילנדי."
"ובגלל שכמעט תמיד זאת ספיר שפוגעת בי, הייתי משוכנעת שאני זאת שעומדת לחטוף משהו לפנים."
~
"נו, קדימה, בואי."
~

"That's great, here's your clue," אמר להם המורה.
"יש!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"המורה אישר לנו את זה, ממשיכים להוביל."
"והייתי בטוח שמשום מה הוא יכשיל אותנו."
"ברור – כי אתה מוגבל."
"אויש, תשתוק כבר."
"למה? כי אני צודק?"
"אתה רוצה מכות?"
"למה לא, גם ככה הלכנו מכות עם שק אגרוף."
~
"סעו לחוות הנחשים, שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריא מייק.
כעת על הצוותים לנסוע לחוות הנחשים, שם יחכה להם מבחן אומץ.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כבר ניחשתי שזאת לא תהיה משימה סימפטית במיוחד."
"מה באסה? שלא נראה את התגובה של נטלי וגל לנחשים."
"וואי, זה בטח יהיה אדיר."
"לגמרי אבל!"
~

"וואי, נטלי, קלטי איזה חתיך!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"בחרנו את המדריך הכי חתיך שיש."
"איזה חתיך, עם העיניים המלוכסנות שלו וכל זה."
"אבל ראית איזה גוף?"
"עזבי אותך, היה לו שיער בכל מקום. גם איפה שלא צריך."
~
"יאללה, בואי נעשה אגרוף תאילנדי."
~

"That's great, here's your clue," אמר המדריך לכפיר וגיא.
"ווהוו!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"איזה כייף היה לעקוף את אורין ודור."
"שיישארו מאחור, זה מה שהכי חשוב."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"מהצד אנחנו בינתיים רואים את כפיר וגיא עוקפים אותנו וממשיכים הלאה."
"זה היה טראגי."
"אני בכלל קיוויתי שהם יחליקו על החרא של הפילים אז, עוד בהתחלה."
"זה יכל להיות מצחיק."
~

(חוות הנחשים.)
"מחסום," הקריא מייק, "למי יש דם קר?"
על הצוותים כעת לעבור מבחן אומץ עם הזוחל בעל הדם הקר המפורסם ביותר בעולם, שעל שמו קרויה החווה. חוות הנחשים. בהתחלה יהיה על חבר הצוות לאזור אומץ ולהיכנס אל תוך כלוב הנחשים. לאחר מכן, יהיה עליו לחפש בין כל הנחשים את הרמז הבא, שיגיע בצורת פסל של היעד הבא – ואט ארון, מקדש בודהיסטי בבנגקוק. שם יחכה להם הרמז הבא.
"עכשיו תורך," אמר מייק.
"אבל לך יש דם קר."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אתם לא רואים כמה שמייק דומה לנחש? הוא הרבה יותר קר דם ממני."
"על מה אתה מדבר? אתה הכי תככן בעולם."
"זה ממש לא נכון!"
"אה, כן?"
"כן!"
~
"תעשה את המשימה ודי."
"בסדר, בסדר," נכנע שון.
הוא פתח את הדף בשביל לקרוא את המשימה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"להיכנס אל תוך כלוב של נחשים חיים. חיים."
"כן, אבל תכנס לפרופורציות. אף אחד מהם לא יכיש אותך למוות."
"הם עדיין יכולים לנשוך אותי."
"לא הם לא."
"מאיפה לך?"
"כי הם לא ייתנו לאף אחד להיפגע."
~
הם הלכו לעבר הכלוב המסומן בדגל, כאשר לידם עמדו פרמדיקים שמחכים.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היו שם צוותי הצלה, ופרמדיקים, ועזרה ראשונה וכל זה, וזה היה מה זה מלחיץ."
~
"וואי, וואי, זה רציני."
"הם סתם מנסים להפחיד אותך, שון, פשוט תעשה את זה."
"אבל עכשיו אני מפחד."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הוא התחיל להתנהג כמו בחורה קטנה בחצאית טוטו."
"חה-חה."
"רגע, רגע, בהתחלה באמת רקדת בלט… וואו, זה מתאים."
"שתוק כבר."
~
"אתה לא קולט שזה באמת מסוכן?"
"אבל יש כאן צוותי הצלה, ובכלל, מי כבר ייפגע פה? הם לא ייתנו לאף אחד להיפגע."
"ועדיין."
"פשוט כנס כבר ודי."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"שון פשוט החליט להתחיל לבזבז את הזמן ודיבר בלי סוף על כמה שזה מסוכן, וכמה שזה עלול להרוג בסוף איכשהו."
"כי הם לקחו את זה בכזאת רצינות."
"היית צריך להסתכל על הנחשים, הם אפילו לא נראו מסוכנים."
"הם כן."
"היה להם פרצוף של – אחי! אני כל כך מסטול מלזחול כל היום, אין לי כוח להכיש אף אחד."
"לא, היה להם פרצוף של – וואו, הנה משהו שאפשר לאכול."
"אתה בטח צוחק עלי."
~
"כנס כבר או שאני אחטיף לך מכות!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הוא החליט להיות בחורה, וזה פשוט שיגע אותי. כלומר, מה הקטע שלו?"
~
"כנס עכשיו!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אני באמת התחלתי לרעוד."
"אתה פחדת בגלל הפחד, שון. לא שום דבר אחר."
"אתה אפילו לא היית צריך להתמודד עם הנחשים, אחי, זה היה מפחיד."
"מה שתגיד."
~
"אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו, אתה יודע."
~

(צ'אנל 7.)
"רק לאחר שתעברו את השיעור, ותצליחו ללמוד אותו כמו שצריך, תקבלו את הרמז הבא," הקריא אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"כשהגענו לאגרוף עוד ראינו זוגות שם."
"חלקם גם היו די בהתחלה."
"הבנו שהמקום שלנו לא כל כך גרוע כמו שחשבנו שהוא."
~
"אנחנו חייבים לתקתק את זה, אנחנו גם ככה מאחורה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הבעיה היא שעשינו משימה אחת יותר, אנחנו גם ככה מאחורה, זה פסיכולוגית מאוד מעכב."
~
"אם נסיים את זה כמו שצריך – אנחנו עוזבים ועוקפים אותם."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ועכשיו אין יותר ניסיון שני, אין יותר כלום. עשית טעות? הגעת אחרון? אתה מחוץ למירוץ."
"זה מוסיף ללחץ."
"זה שלב שבו אסור לעשות טעויות יותר, כי כל טעות עולה לך במחיר של המשחק."
~

"שיואו, נטלי, איזו גרועה את!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"המדריך החתיך של גל כל הזמן הסיח אותה מדעתה."
"את זאת שהיית גרועה!"
"לא, את!"
"את!"
"אתם מבינים, היא כל הזמן הייתה צריכה להסתכל עליו במקום לעשות את האגרוף וזה."
"כי אגרוף זה לא לבנות. אנחנו לא צריכות להתאגרף."
"אבל נניח שאיזה משהו יבוא אליך ברחוב וירצה לאנוס אותך?"
"למה שמשהו יתקרב אליך, יא כונפה?"
"את כונפה!"
"לא את!"
"את!"
~

"עוד קצת, אורין, אנחנו תיכף מסיימים."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"דווקא הזוג שאנחנו הכי שונאים, שזה כפיר וגיא, עקפו אותנו."
"איך?!"
"זה גם מה שאני רציתי לדעת."
"איך לעזאזל הם עקפו אותנו?!"
~
"עוד קצת ואת מסיימת, לא להתייאש."
~

"יאללה, ספיר, נו, תחבטי בזה יותר חזק!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"מבחינתה של נעמה להרביץ זה קל, אפשר להרביץ לשק כמה שרוצים, זה לא כואב."
"כי זה באמת לא כואב."
"לך."
"פשוט היית צריכה לדמיין שזה איזה משהו מעצבן."
"זה לא באמת עוזר."
"דברי בשם עצמך."
~
"ווהו! אני נהנת כל כך!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אני חושבת שיש לך בעיה קשה בבלוטת הכיף."
"את רוצחת הכיף מבין שתינו."
"איך יכולת ליהנות ממשהו כזה."
"להרביץ לדברים. אף פעם לא דבר רע."
~

"That's great. Here's your clue," אמר המאמן של אורין ודור.
"יופי," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"סופסוף הוא הסכים להעביר אותנו."
"יש לי הרגשה שלקחנו את הכי קשוח."
"גם לי."
~
"יאללה, בואי, חוות הנחשים."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: כיצד יתמודדו הצוותים הישראליים מול הנחשים?
"לא יכולה! אני אומרת לך! לא יכולה!"
~
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.