הבת של השטן פרק 6 ^_^

ביתו של ניק היה מעוצב בטוב טעם ,לא יותר מידי ולא פחות מידי .
הקירות היו לבנים והרהיטים שבסלון היו ירקרקים ממש כמו השדות שבחוץ .
אבריל הבחינה ברוזי מכורבלת בחיכה של אישה יפייפה שככל הנראה הייתה אישתו של ניק . היו לא את אותם העיניים של רוזי אבל שיערה היה בלונדיני ואורה היה חיוור . לידן קיפץ ילדון קטן שנראה כבן חמש .עורה היה כעורה של רוזי ,בצבע מוקה מושלם ,עיניו היו שחורות ושיערו היה בלונדיני כשל אימו .
ניק התיישב ליד משפחתו והוראה לאבריל שלבת על כורסת בד לידו .
"אוקיי .אבריל אני ניק וזו אישתי מרי .את רוזי כבר היכרת וזה הבן שלי ריין .אנחנו ממש שמחים שעברת לגור איתנו ואנחנו מכווים שנסתדר בתור משפחה " הוא חייך .
"אני עובדת במאפיה בעיר ככה שאני אקח אותך לבית הספר בכל יום " אמרה מרי כולה שהיה צלול כל כך עד שאבריל כמעט לא שמה לב למה שאמרה .כמעט .
"אני … אני אלך לבית ספר ?" שאלה אבריל .היא מעולם לא למדה .את הידע המאוד מצומצם שלה היא ירשה ברחוב .
"כמובן אלה חלק מהחובות שלך בטור בת בית " אמרה מרי בקול רך ואימהי . "את יודעת לקרוא ולכתוב נכון ?" שאלה .
"כ … כן אני יודעת אבל קצת " אמרה אבריל .
"אל דאגה גם קצת זה משהו אני בטוח שתסתדרי " אמר ניק בחיוך .
"עכשיו אני בטוחה שאת עייפה אחרי הטיסה אז.. אני אלווה אותך לחדר שלך תנוחי שם מעט זמן וכשארוחת הערב תהיה מוכנה אני אקרא לך .מה את אומרת ?" שאלה מרי בחיוך וחשפה שיניים לבנות מושלמות .
"בסדר " אמרה אבריל וחייכה גם היא בהיסוס קל .
"אוקיי מרי אבריל אתם עולות למעלה צוציקים אתם באים איתי לעזור לאימא לבשל " קרא ניק והילדים הזדקפו כמו חיילים מצחקקים ומהרו לכיוון המטבח בעקבות אביהם .
"אבריל " אמרה מרי כשהתחילו לטפס במעלי המדרגות ." אני שמחה שאת כאן . לא היו לי מעולם אחיות גדולות או קטנות ו… אולי הקשר שלנו לא יהיה כשל אמא ובת אבל את יכולה להיות אחותי הקטנה "
אבריל התאכזבה מעט אבל עמוק בתוכה היא ידעה שזה לטובה ,כאילו יכלה להרגיש שיש לה כבר אמא .
"זה היה בסדר מבחינתי " אמרה אבריל בחיוך .
היא הביטה על הכיר שליד גרם המדרגות .כל כך הרבה דיוקנאות של אנשים ניטלו עליו .
"מי אלה ?" שאלה למרות שידעה שזה חוסר נימוס .
"אלה בני המשפחה שלי .הם היו איריים במקור וזה היה הבית שלהם אני חושבת שיש כאן בני משפחה שהגיעו לכאן מתקופת האימפריה הרומאית " היא צחקקה וצחוקה היה צלול ומתוק כל כך שהוא גרם לאבריל לחייך .
"את יודעת יש לי ראיון אולי אחרי ארוחת הערב אני ואת נצא לקניות בעיר .אני בטוחה שאנרי לא הביא לך הרבה דברים ללבוש " מרי חייכה .
וזה הזכיר לאבריל שהיא אפילו לא פתחה את המזוודה שלה .
"זה יהיה נחמד תודה .אבל אני לא רוצה להכביד יותר מידי " אמר אבריל .
"זו ממש לא תירחה .זמן רב לא יצאתי מהבית בשביל לכייף ככה זה כשיש שני ילדים קטנים בבית הם לוקחים את כל צומת הלב " אבריל שמחה שמרי לא וויתרה היא מעולם לא יצאה לקניות .
הם הגיעו אל הקומה השנייה שבה היו כל החדרים .אבריל נעצרה אבל מרי המשיכה לתפס על עד גרם מדרגות .
"לאן הולכים?" שאלה .
"יקירתי החדר שלך הוא עליית הגג " אמרה מרי בחיוך .
זה כבר לא היה כל כך טוב .אבריל ישנה בכמה עליות גג בחיה וכולם היו מפחידות ,מצחינות ומלאות בעכבישים ואבריל שנאה עכבישים .
אך לא הייתה לה ברירה .היא פסעה בשתיקה מאחורי מרי אל תוך עלית הגג ונדהמה .