לארי שיפר פרק 1+2 1D)

"לואי מה אתה חושב על לארי שיפר?" שאל המראיין הקרח של תוכנית המוכרת "מפורסמים מדברים על הכל".
"מי אמר שזה לא אמיתי?!" ענה לואי וכך נגמר הראיון.
נכנסתי לבית וצפיתי בראיון הזה, המנהל שלי דרש ממני ואמר שיש לי עבודה לגבי הראיון הזה.
ניסיתי להבין מי זה ומה זה לארי שיפר ועל מה או על מי מדובר וגם למה המנהל שלי כל כך לחוץ לגבי הראיון שאני צריכה לעשות מחר עם הבחורים שישבו באולפן.
כל היום ישבתי וחיפשתי עליהם מידע.
ראיתי תמונות שלהם, שמעתי שירים וצפיתי בקליפים שהם עשו.
לקראת השעה שמונה בערב הלכתי להתקלח.
אחרי שיצאתי מהמקלחת שמתי שעון מעורר על שבע בבוקר והלכתי לישון.
משום מה לא שמעתי את השעון מעורר כשהוא צילצל בבוקר ולכן התעוררתי רבע שעה אחרי הזמן כי הבוס שלי התקשר אליי וכעס עליי שקמתי רק עכשיו.
התארגנתי מהר, לבשתי חולצה צמודה וסקיני ג'ינס שהבליטו את גופי הרזה ואספתי את שערי החום לתוך צמה עבה.
יצאתי במהירות מהבית ונכנסתי לאוטו שהביאו לי הוריי שבוע לפני מותם בתאונת דרכים.
הגעתי במהירות לאולפן בו ההיתי צריכה להעביר את הראיון והתיישבתי על כיסא שעמד שם.
ישבתיככה כמה דקות ואז מתוך אחד החדרים יצא נער עם שיער מתולתל וניגש אליי:
"היי, אני הארי" הוא אמר.
"היי, אני אביגיל" עניתי.
"אם זה לא סוד מה את עושה פה?"הוא שאל.
"אני צריכה לראיין כמה בנים, כי אתמול אחד מהם עשה איזישהי המולה בתקשורת" עניתי.
"את? צריכה לראיין?" הוא שאל לא מבין.
"כן מה הבעיה?" עניתי.
"את לא צעירה מידי?" הוא שאל שוב.
"אני למדתי בבית ספר שבו ישר לומדים למקצוע ואני סיימתי ללמוד לעיתונאות ועכשיו אני עוסקת במקצוע זה" עניתי.
"וכמה זמן את כבר עובדת בזה בתור עיתונאית שהולכת ומראיינת מפורסמים שונים?" הוא שאל.
"אני סיימתי ללמוד בגיל שבע עשרה ועכשיו אני בת עשרים אז יוצא ששלוש שנים" עניתי.
"הבנתי" הוא אמר.
"אמרו לי לקרוא לך" הוא הוסיף פתאום כאילו שכח מזה ורק עכשיו נזכר.
"מצוין" אמרתי וקמתי מהכיסא והלכתי לכיוון החדר שממנו יצא הארי.
נכנסנו לחדר ושם ישבו ארבע בנים שנראו מצוין.
אמרתי להם שלום והתחלתי את הראיון.
"אני מבינה שאחד מכם הכריז אתמול שהוא יוצא מהארון" התחלתי.
"לא, אני אמרתי שאולי לארי שיפר זה נכון" תיקן אותי לואי.
"אוקיי, אז אני רוצה להבין אתה יצאת מהארון או שאתה רק רוצה לעשות רעש בתקשורת?" ההיתי ישרה איתו.
"אני לא הומו!" אמר הארי במהירות.
"אוקיי, אז לארי שיפר זה לא נכון?" ניסיתי להבין.
"לא!" ענו כולם ביחד.
"אז מה אני מחפשת פה?" שאלתי והבנים התחילו לצחוק.
"מה אתם צוחקים?" לא הבנתי אותם.
"כי את ממש מצחיקה!" הם הנו ביחד.
"אני רק עושה את העבודה שלי!" אמרתי.
"אוקיי, אז יש לכם אוליי משהו חדש או מעניין לספר לי כדי שהבוס שלי לא יכעס עליי?" אמרתי להם בכנות כי הבנתי שהם ממש חמודים וזורמים ככה שהם יעזרו לי.
"אני חושב שיש לנו משהו" אמר נייל הבלונדיני.
"כן, אבל תצטרכי לבוא אלינו לבית!" אמר זאין והרים גבות.
"תודה רבה על ההזמנה אבל אני לא רוצה ליהיות כל כך מפורסמת כמוכם ושיוציאו עליי כתבה שאני מתחילה עם אחד מכם בשביל להוציא מכם יותר פרטים" עניתי.
"אבל אנחנו מזמינים אותך" אמר ליאם שעד עכשיו לא הוציא מילה מהפה.
"אוקיי, מתי לבוא אליכם ואיפה אתם גרים?" שאלתי.
"אם את רוצה תבואי אלינו ממש עכשיו, נראה לי שאין לנו עוד מראיינים" אמר לואי.
"רק שמונה בבוקר" אמרתי.
"כן, כל הלילה לא ישנו עם הראיונות המפגרים האלו והכל בגלל לואי שחשב שיהיה מבדח לצחוק על התקשורת הפתאטית" ענה הארי בעצבנות.
"רגע, אז אני ההיתי אחרונה?" שאלתי.
"גם אם כן וגם אם לא אנחנו עייפים ואין לנו כוח להמשיך לחפור לכולם שאנחנו אנשים רגילים ושאנחנו לא יצאנו מהארון" אמר לואי.
"אז למה עשית את כל זה?" שאלתי את לואי כשההיתי בדרך לאוטו שלהם ומיליון צלמי פאפרצי היו סביבנו.
"כי נמאס לי כבר מהשמועות הללו!" ענה לואי.
"אז מה זה עזר לך?" הארי לא הבין.
"עכשיו כל התקשורת רודפת אחריי מקבלת ממני תשובה סופית וברורה" ענה לואי וחייך.
פרק 2=
נסענו כמה דקות והגענו לבית ענק וממש יפה.
רק נכנסנו לבית ואלינור קפצה על לואי בחיבוק ואמרה לו:
"לואי, סוף סוף אתה החלטת להקשיב לי ופעם אחת ולתמיד להגיד שאנחנו זוג אמיתי ושהארי ואתה סתם חברים ממש טובים".
"אז זהו, רציתי להגיד לך משהו…." התחיל לואי להגיד ופניו הרצינו.
"אני חושב שהזוגיות שלנו היא לא מספיק חזקה ואני כן אוהב אותך אבל זה לא זה" הוא סיים להגיד והוריד את ראשה.
אלינור פתחה את פיה והתחילה לבכות.
לואי ניגש אליה חיבק אותה ואמר:
"אני צוחק יפה שלי, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
"לואי, עוד פעם אחת תעשה משהו כזה, אני אישית יגרום לך לסבל" אמרתי לו וחייכתי.
"גם אני שמחה להכיר אותך" אמרה אלינור והושיטה לי יד.
"אני אביגיל" צחקתי וחיבקתי אותה.
"טוב, אז מה הסקופ שתביאו לי?" שאלתי אותם.
"קודם כל צריך לערוך את השולחן, תשבי איתנו, תשתי תה, נדבר קצת ואז נספר לך" אמר נייל.
"אוקיי, אז אני ואלינור נלך להביא הכל?" אמרתי.
"ממש לא" זאין אמר במהירות, תפס בידיהם של לואי והארי והם הלכו למטבח.
אני ואלינור ישבנו ודיברנו כמה דקות ובנתיים הבנים ערכו את השולחן.
אחרי שסיימנו לאכול מכל הטוב שהיה בשולחן נייל אמר:
"ועכשיו הסקופ: הארי יוצא עם מעריצה!"
"אני, יוצא עם מישהי חמודה מאוד שמצאה חן בעיני ובמקרה היא דיירקשנית" אמר הארי.
"ואיך הכרת אותה?" שאלתי.
"אם זה בשביל הכתבה אז תכתבי שבאחת ההופעות היא הייתה מאחורי הקלעים ושם נפגשנו והתחלנו לדבר" ענה הארי.
"ואם זה בשביל שאני אדע את האמת?" שאלתי.
"ניפגשתי איתה פעם אחת אחרי ההופעה כשעשיתי ריצת לילה וגם היא בדיוק עשתה את אותו הדבר" הוא ענה.
"אז למה אתה לא רוצה שידעו את האמת?" שאלתי.
"כי היא אמרה שהיא רוצה שיחשבו שהיא הייתה בהופעה שלנו" הוא אמר.
"למה היא רוצה שיחשבו ככה?" לא הבנתי.
"אני לא בדיוק יודע, ואני מכבד את הבקשות שלה אז אני מבקש ממך שתכתבי את מה שהיא מבקשת" אמר הארי.
"טוב, אין לי בעיה" עניתי.
דיברנו ככה כמה דקות ואז אמרתי שאני צריכה ללכת כי הבית שלי רחוק וגם כי השארתי את המכונית שלי ליד אותו אולפן.,אם את רוצה אני אסיע אותך עד לאולפן" אמר לי זאין.
"כן, אני אשמח" עניתי וקמתי מהספא הנוחה.
נפרדתי מכולם ואמרתי להם ששמחתי להכיר אותם ושלא ידאגו כי אני אכתוב בכתבה רק את מה שהם ביקשו.
אני וזאין נכנסו למכונית שלו ואז הוא שאל אותי:
"אביגיל, אני רוצה להשאר איתך בקשר, אפשר את המספר שלך?"
"ברור, גם אני מאוד אשמח לפגוש אותכם לעיתים קרובות" עניתי והוצאתי את הפנקס והעט שלי.
רשמתי את מספר הפלאפון שלי והנחתי את הפתק עם המספר במושב האחורי.
כשהגענו למקום זאין נפרד ממני לשלום ואני הלכתי למכונית שלי.