חיים – מה זה בעצם?
בשביל מה בעצם חיים?
בשביל איזה מטרה?
לחיות כול יום את אותה השגרה, לקום להעביר את היום וללכת לישון, וכמו לולאה להעביר את כול הימים בחיים.
בשביל מה בעצם חיים? למען מה?
אין מטרה , אין יעוד, אין טעם.
אז גדלנו בתור ילדים שמחים תמימים, הפכנו להיות נערים – חושבים שמבינים משהו מהחיים, והופכים למבוגרים- מתחילים להבין את מהות החיים, שהיא בעצם… מה?
אז למדנו והשכלנו, הלכנו ללימודים אקדמאים, הוצאנו תור ראשון, שני, אפילו שלישי, ומצאנו עבודה, וככה לחיות כול יום את אותה השגרה, לקום בבוקר מוקדם, לעבוד עד הלילה, לחזור לבית ולישון.
ומה זה נתן? איזה שהוא סיפוק? איזה שהוא תמצית לחיים?
זה לא נתן כלום.
אנחנו חיים בשביל למות.
אז מצאנו אהבה, כול הכבוד זה ממלא איכשהו את הלב, אבל תאכלס מה זה באמת נתן? מה זה בעצם אומר אהבה? מה זה בעצם נותן חוץ מהרגשה מפגרת שמפרשים כשמחה.
זה עדיין לא נותן שום טעם לחיים, בטח לא מטרה או יעוד, רק עוד אדם שולי מתוך מליונים של אנשים.
אז עברנו גם משברים, עברנו אבדות וכאבים, אבל ברגע שמתים, כול הרגשות הולכות לעזאזל ובעצם, מה זה נתן? , מה זה הוסיף ?
שום דבר.
אין שום טעם לחיים , אין שום סיבה יעוד או מטרה בשביל להבין, הכול זה סתם שיגרה שלא עוזרת בדבר, לא תורמת ובטח שלא מועילה.
אז למה בעצם חיים? בשביל שיום אחד נמות וכול מפעל חיינו יפסק?
בשביל שכול מה שבנינו ילך לעזאזל ?
אין שום טעם, אין שום סיבה, חיים זה סתם מילה בשביל שגרה דפוקה ולא טובה.
תגובות (6)
אני מסכימה. מה קורה בסוף החיים – מתים. אתה חיי בשביל לחיות וזה הכול.
:( לא ! אהבה שלי ! בבקשה לא ! אל תחשבי ככה ! אומנם גמאני חושבת ככה … אבל את פשוט לא ! את לא יכולה !
אני מבינה אותך כל כך ואני אוהבת אותך עוד יותר ! ואני פשוט לא יודעת להישתמש באימייל שלי וזה קצת קשה לי לחשוב על כל מה שקרה לי :( זה מדכא אותי מחדש …
אבל בבקשה אבייה ! חיימשלי אל תהיי עצובה ! אני אוהבת אותך כלכך ! ואת חשובה לי כל כך ! אני מאוד מקווה שתתגברי ותהיי חזקה ושמחה בשבילי :(
הכתיבה מ-ד-ה-י-מ-ה, פשוט לא יכולתי להזדהות עם המסר.
החיים הם מתנה, פשוט לא הרבה מפרשים את זה ככה. אני מאמינה שלכל אחד יש ייעוד בחיים, לכל דבר יש סיבה, אני לא חושבת שהיינו נולדים סתם, כדי לתפוס עוד קצת מקום בעולם.
אני חושבת שכל אחד נולד עם ייעוד, אבל פשוט רובנו לא מצליחים להגשים אותו. מבחינתי החיים הם כמו זמן קצוב כדי להגשים את הייעוד ואת המטרות שלא כולנו מודעים אליהם. אולי בגלל זה רובנו גומרים בית ספר, עוברים לצבא, משם מתחילים לעבוד, עושים כמה תארים בדרך, יוצאים לפנסיה וככה מסיימים את החיים, בידיעה שעוד שבעים שנה לא בטוח שיהיה קיים אדם שיזכור אותנו. (בחלק הזה התגובה הזו מתחילה לדכא אותי XD).
החיים הם אפשרות לעשות מה שרק רוצים, גם אם לפעמים מציבים גבולות.
ולחיות בתור בן אדם? זה כבר כמעט כבוד. חיות רבות על האוכל שלהן, צדות את האוכל שלהן, לא תמיד הן יכולות לגבור על אחרים..
אז כמה שרע וקשה, תזכרי שהחיים הם מתנה וצריך לנצל אותה עד הסוף בצורה הכי טובה שרק אפשר♥
בדיוק חשבתי על זה היום.
לא יודעת אני לא מסכימה שאנחנו חיים בשביל למות…
אנחנו חיים בשביל אחרים שאנחנו גורמים להם אושר, תחשבי על זה שאנחנו מתים אנחנו לא עצובים רק מי שמאבד אותנו מתאבל.
אז כן. לחיות בשביל למות זה ממש לא נכון יש דברים שאנחנו כאן כדי לעשות ובאמת שלא חסר.
אבל בכללי הכתיבה מדהימה וכנה בצורה יפה ;)
אני חושבת שחיים כדי להישאר בחיים.