המלחמה הגדולה פרק 4

אחרי שהם הסבירו לי עוד כמה פעמיים התחלתי להאמין. בספו של דבר מארק אמר" אני אקח אותך לבית שלי". לא חשבתי שיש למארק בית אבל כשחשבתי על זה הוא היה תמיד נקי ולא רעב כך שלא היה יכול לגדול ברחוב. ובית היתומים הכי קרוב היה במרחק מאה קילומטרים. "איפה הבית שלך" שאלתי. "בנורווגיה" אמר מארק פפשטות. יצאנו לחצר בינתיים. מארק חיטט בתיק שלו "איך נגיע לנורווגיה" שאלתי.
מארק הפסיק לחטט בתיק שלו ואמר "מצאתי". הוא החזיק דגם של ספינה ויקינגית. "איך זה בדיוק עוזר לנו?." שאלתי. מארק במקום לענות הניח את ספנית ויקינגים המיניאטורית על הדשא. והתחיל לחפש משהו ואז הוא לחץ על כפתור ולפני שהספקתי למצמץ עמדה מולי ספינה ויקינגית בגודל מלא "כך זה עוזר לנו" אמר מארק. תפסנו על הספינה. "אוקי זה מרשים אבל אין פה ים איך נגיע לבית שלך." אמרתי. אבל במקום לענות מארק טיפס להגה והתחיל ללחוץ על משהו שלא ראיתי. הרגשתי תנודה הבטן שלי התהפכה והקאתי "אחי רק אתמול שטפתי את הסיפון" שמעתי את מארק אומר. עדיין הרגשתי נורא כנרה הייתי מקיא עוד פעם אם לא היינו מפסיקים לזוז. כשיצאנו מהספינה מארק קיוץ אותה בחזרה לגודל דגם והכניס אותה לתיק בלי התלהבות רבה כי הקיא עדיין היה על הסיפון. הסתכלתי מסביב ולא האמנתי למה שאני רואה. המקום היה מדהים היה שם חמישה ארמונות שמולם הבית שלנו נראה כמו בית ברביות. אבל היה שם משהו נורא מוזר היה שם הרים מכוסים בקרח ולידם היה מדבר מוזר. "מה זה שם" אמרתי והצבעתי על המדבר ואז על ההרים. מארק רק משך בכפתיים כאילו לא מבין את השאלה "זה מדבר והרים." אמר. "כן אבל איך קטע יכול להיות מושלג ומאה מטר לידו מדבר." אמרתי. נראה שמארק מבין סוף סוף. "אהה אנחנו מתאמנים שם למקרה שנצטרך לתקוף ענקים בבית שלהם." הוא אמר את זה כאילו זה מובן מאליו. "בוא אני אראה לך את העיר. העיר הייתה יפה מאוד. הבתים הוכנו מאבן לבנה יפה. היה שם פארקים יפהפים. ואגם בתוך אחד הפארקים. הנו ממשיכים לראות את העיר אבל אז נשמע קריאה מהאזור של הארמונות. ,ארוחת ערב " אמר מארק והלך לשם כשאני בעקותיו