הבלוג של קובי

היי. אני קובי.
למה התחלתי לכתוב בלוג?
זה סיפור ארוך…. ארוך ומסובך..
הכל התחיל שניקול, הילדה הכי יפה בכיתה הציע לי לצאת איתה. יותר נכון, היא הציע לי ללוות אותה ואת החברות שלה לסרט בקניון.
קבענו להפגש היום ב-5 בפארק.
הגעתי ב-5:05.
איחרתי? פספסתי? הן הלכו בלעדיי?
ישבתי על הספסל הרעוע.
חיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. והן לא באו.
סמסתי לניקול. הטלפון שלה תמיד זמין.
אין עונה. אין תשובה.
חיפשתי בעיניי את השיער המתנפנף והבלונדיני של ניקול, או את המשקפיים החומים והגדולים של נטלי או את הצלקת שעל הגב של מאיה- שהיא תמיד מסתובבת עם גופיות.
אבל אף אחת לא כאן. בטוח פספסתי אותן -חשבתי- הן הגיעו והלכו בלעדיי כי אני אחרתי!
"אני כזה אפס" מלמלתי…
"שום דבר לא מצליח לי…."
הטלפון רטט. הודעה מנויה.
"תגיע דחוף לרחוב הנשיא"
נבהלתי. מה יש לנויה לחפש שם? כל כך רחוק מהבית?
משהו פה מסריח…