הקללה
לפני שנים רבות מאוד..
מכשפה צעירה ונסיך צעיר ויפה תואר,נפגשו במסיבה.סתם כך.המכשפה הצעירה התאהבה בנסיך.אך,הוא שם ליבו על נסיכה שפגש,עוד באותו הערב.
שבה הוא התאהב מאוחר יותר.מאמציה של המכשפה הצעירה לכבוש את ליבו עלו בתוהו.היא לא הצליחה לגרום לו להתאהב בה ולזנוח את אהובתו.הדבר הזה הרתיח כל כך את דמה עד כי הטילה עליו כישוף.כישוף כה חזק.עד כה רק אהבה,תוכל להסיר אותו מעליו.היא רצתה לגרום לו לצער כה עמוק,עד כי לא יחפוץ יותר לחיות.לגרום לו לחפש את אהובתו האבודה..לנצח.ואז כשפנה לקפוץ מין החלון אל מותו..עצרה בעדו,ונתנה לו נשיקה,כה עזה,שגרמה לדמו לקפוא בעורקיו.הוא יישן כעת מאות שנים..וכשיתעורר,קללתו תהיה להתהלך בעולם,לנצח..ולהביט בכל מי שאהב או יאהב ,מת.כשהוא,לא יזדקן,אפילו ברגע.כשהדם אינו זורם בגופו.ורק,אהבה אמיתית תוכל לעורר את הלב שלו..והקללה תוסר ממנו.עד אז נגזר עליו לתור בעולם.
ללא אהבה.זהו סיפורו של הנסיך ריצ'ארד.או לימים,ריק מאלו.חוקר מקרי רצח.
ריק חיי חיים מסתוריים בתוך החשכה. כמו פנטום.הצללים,היו כעת חבריו הטובים ביותר.שכן,ערב אחד,כאשר הוא מסייר באחת הסימטאות הצפופות והמסוכנות העיר..שמע ריק צעקות של נערה במצוקה.הוא חשב להתעלם מכך,אך משהו בו לא נתן לו..לשמע הזעקות האויומות.
הוא ניגש לראות מה מתרחש שם..
מסתבר שגבר ניסה לאנוס בחורה וגם לשדוד אותה.כאזרח שומר חוק..הוא לא יכול היה לתת לזה לקרות,למרות שיצר ההרג שלט בו.הוא מקולל.
הוא בא מאחוריו והכניס לו מכה רצינית.בראש,עד שהסתבר כי,הרג אותו.
הבחורה המבוהלת,הביטה בו המומה..בהערצה.
"תודה,אדוני.."הביטה בצלליתו..היה כה חשוך,היא לא הצליחה לראות את פניו..
"אל תסתובבי כאן לבדך,זה מסוכן."הזהיר אותה.
כשהם צועדים..ומתקרבים אל האור..כשלפתע נגלו אלייה פניו היפים.הוא מייד הסתיר את עיניו במשקפי שמש כהות.על מנת שלא תראה את עיניו.
"מי אתה?" שאלה.
"אסור לך לספר לאיש שראית אותי."אמר..
"אל תדאג..רק אמור לי את שמך."אמרה..כשהוא מביט בה.היא הייתה יפייפיה.עוד יותר יפה מאהובתו האבודה.
"הינה הוא!"קראו חבורה של בריונים.מסתבר כי הבחור שהכה בראשו,לא מת כלל והזעיק את שניים מחבריו.הבחור שלנו פעל במהירות.והחל נלחם בהם.
"לכי מיכאן! "קרא לעברה.."בירחי!"
כשהיא מסתתרת בחושך..כשהוא עסוק במלחמתו בהם.
כעבור מספר דקות יצא מישם..נצמד אל הקיר,מתנשם..
"אתה בסדר?" שאלה,מתעניינת.כשהוא מנסה להסתיר את הדימום בכף ידו.
"מה את עושה כאן?!"קרא בעצבים.."אמרתי לך לברוח..אני עלול.. להרוג אותך.."
"אתה פצוע.."אמרה.."תן לי לעזור לך."פותחת את מעילו..מביטה בפצעי הדקירה על גופו.מניחה את זרועו על כתפה,ולוקחת אותו אלייה הבייתה.
ריק שכב על הספה שלה.סובל מכאבים עזים בכל גופו הפצוע..
כשהוא מסתיר את עיניו במשקפי השמש שלו,הורידה ממנו את מעילו..ואת חולצתו..מטפלת בפציעות שלו.
"תודה על שהצלת אותי.."אמרה לו..
"על לא דבר."ענה בקרירות..כשהיא מביטה בתליון שתלוי על השרשרת שלו.
"אני ניקול."הציגה את עצמה….
"ריק.."הציג את עצמו.
"אני לא רוצה לחטט,אבל,מה התליון שעל השרשרת שלך?" שאלה.
"..זה..עיזבי,את לא רוצה לדעת."שמר בפנייה את סודו.
באותו ערב.הוא נשאר לשון בביתה,על הספה.ניקול,רצתה לדעת אודותיו.הוא נראה לה כל כך מסתורי.
ייצר ההרפתקנות שלה התעורר לחיים.
היא הייתה כה נחמדה אליו.מה שגרם לה,תאמינו או לא לבטוח בה.
עקב כך..הם נשארו בקשר והפכו ידידים.ריק היה כעת המגן האנושי שלה.אך,היא לא ידעה שהוא מסתיר ממנה סוד אפל.סוד,שיבוא יום והוא יצטרך להסביר לה אודותיו.היא אל ידעה,כי הוא בעצם,נסיך המחפש זה מאות בשנים את אהובתו האבודה.
תגובות (4)
וואו ממש אהבתי .. מחכה להמשך (:
היי אנג'ל
אהבתי את הסיפור שהוא ממש יפה, מצטרפת לחנוש ומבקשת המשך
בקי
סיפור מדהים!! ומאוד אהבתי את צורת הכתיבה שלך! ממש יפה! את נורא מוכשרת וממש אשמח אם יהיה המשך :)
מקסים