אני והוא פרק 53

אני והוא פרק 53:
~חלום~
"איפה אני?" שאלתי את עצמי.
"אל תהרוג את לואי וליאם" שמעתי קול.
"מי זה?" שאלתי.
"אל תהרוג את לואי וליאם" הקול חזר על עצמו.
"אבא" שמעתי קול, הסתובבתי וראיתי את נעם כמו איך שהיא נראתה בגיל שבע.
"מה?" שאלתי.
"איפה אמא?" נעם שאלה.
"היא מתה" אמרתי.
"מה?" נעם שאלה.
"כן" אמרתי.
"איך?" נעם שאלה.
"עדיף שלא תדעי" אמרתי והתקרבתי אליה.
"תתרחק ממני!!! היא מתה בגללך!!!" נעם צעקה.
~סוף חלום~
"אההההההההההההההההההההההההההההה…" התעוררתי בבהלה.
"מה קרה?!?" ג'ייד שאלה.
"סתם חלום רע" אמרתי.
"אהההההההה… אוקיי" ג'ייד אמרה וחזרה לישון.
כעבור חמש דקות גם אני חזרתי לישון.
~חלום~
"הצילו!" שמעתי את נעם צועקת ורצתי לכיוון הצעקה.
ראיתי אותה כמעט נופלת מצוק מחזיקה בענף.
"נעם!" צעקתי.
"הצילו!" היא צעקה חזק יותר.
פשוט רצתי לשם וניסיתי לתפוס אותה עם היד.
לא הצלחתי לתפוס אותה עם היד וניסיתי עוד ועוד.
לא הצלחתי והיא נפלה מהצוק.
"נעםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!" צעקתי צעקה ארוכה.
"הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!" נעם צעקה צעקה ארוכה.
~סוף חלום~
התעוררתי בבהלה אך הפעם לא צעקתי.
"ג'ייד" אמרתי.
"מה?" היא שאלה.
"אני הולך לרגע אם קורה משהו או שתצטרכי אותי למשהו דחוף תתקשרי אליי" אמרתי.
"סבבה" היא ענתה והלכתי.
נ.מ ג'ייד:
רון הלך מהחדר אז הלכתי לשחרר את לואי וליאם.
נכנסתי לחדר שלואי וליאם מוחזקים בו ושיחררתי אותם.
"תברחו מפה עכשיו!" אמרתי להם.
"למה שחררת אותנו?" לואי שאל.
"אוחחחחח…" אמרתי וחפשו לקחתי אותם ורצתי איתם עד שהם הגיעו לכינסת ביתם.
"ביי" אמרתי.
"ביי" הם ענו יחד ונכנסו.
נ.מ הארי:
דיברנו קצת ואז לואי וליאם נכנסו.
הם הסתכלו עלינו וברחו למעלה ופנו לחדר של לואי ונכנסו לחדר של לואי.
'מה הרוצחים האלו רוצים מאיתנו?!?' חשבתי לעצמי.
"חכמולוג שחושב בקול רם אנחנו לא רוצחים" שמעתי את לואי והבנתי שחשבתי בקול רם.
לואי לקח את ליאם ולפני שיצא מהדלת אמר "נייל מזל טוב מחר יש לך יום הולדת".
המשך יבוא…