shaked_211
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=97416134 זה מה שמעיין לבשה.
מקווה שאהבתן! יכול להיות שאני אמשיך היום ;)
3 תגובות ממשיכה :* 3>

להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 34

shaked_211 20/10/2013 1396 צפיות אין תגובות
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=97416134 זה מה שמעיין לבשה.
מקווה שאהבתן! יכול להיות שאני אמשיך היום ;)
3 תגובות ממשיכה :* 3>

הכל באנגלית, כן? כי שחכתי לציין את זה איך שהם עברו לארה"ב.
חזרה לסיפור…

ניסיתי ללכת לישון אחרי שאוראל הלך והשעה היתה כבר אחת בלילה.
רציתי לעשות משהו, כי ממש משעמם לי! אני לא מצליחה להרדם, וגם אין לי מה לעשות.
ירדתי למטה לשתות קפה חזק חזק שיעיר אותי, ואחרי שהמשכתי להשתעמם, עליתי לראות אם אחד האחים שלי ער, מי יודע, אולי יהיה לי שותף לשיעמום… (^_^)
ראיתי אתכולם ישנים חוץ מתומר.
"היי, לא נרדמת?" הוא שאל אותי בלחש, כדי לא להעיר את האחרים.
"כן… וממש משעמם לי… רוצה לעשות משהו?" שאלתי גם בלחש.
"כן, תתלבשי במשהו ארוך, קר בחוץ… ובינתיים אני הולך לשתות קפה" הוא אמר והלכתי לחדר שלי והחלפתי לזה (ברציתי להוסיף) פיזרתי את שיערי, שמתי קצת מייקאפ, כי היה לי שחור מתחת לעיניים, ובסוף ירדתי וראיתי אותו מוכן כבר.
יצאנו מהבית, והתחלנו ללכת ובאמצע רק קלטתי שאני לא יודעת לאן.
"תומי, לאן אנחנו הולכים?"
"סתם, בואי נעשה סיבוב בעיר, ואל תדאגי, פה בוגאס כולם עדיין ערים" הוא אמר וגיחכתי.
"על איזו מכונית את מעדיפה לנסוע?" הוא שאל, וראיתי ממש צי של מכוניות יוקרה של כל מיני חברות. (במוו, למבורגיני, פרארי… כאלה דברים) הסתכלתי על כל המכוניות משהו כמו חמש דקות, ואז אמרתי: "את זו אני רוצה!" אמרתי והצבעתי על מכונית לבנה של פרארי עם גג נפתח, היתה לה חזית ממש רחבה וגדולה ופנסים מלוכסנים כאלה.
"טעם טוב" הוא אמר.
"למה?" שאלתי באי הבנה. "כי את יודעת למי שייכת למכונית הזאת?"
"לך?" שאלתי. "לאוראל" הוא אמר והייתי בהלם.
"שלא תעיזי לצרוח, כולם ישנים!" הוא אמר וצחקתי.
נכנסנו לרכב ותומר התניע אותו.
"תומי, אתה יכול ללמד אותי לנהוג עכשיו?" שאלתי בחמידות.
"נראה לך?! את יודעת מה אוראל יעשה לי כשהוא ידע שנתתי לך לנהוג במכונית הזאת כשאין לך רישיון!"
"למה? אני רק רוצה לנהוג!"
"לא! כשנסיים עם המכונית הזאת היא תהיה דפוקה מכל הכיוונים"
"למה אתה חושב ככה?!" התעצבנתי.
"איך להגיד את זה בלי לפגוע… את אישה! וכמו שכולם יודעים נשים לא יודעות לנהוג!" הוא אמר והתחלתי להרביץ לו.
"למה נראה לך שאני לא יודעת לנהוג?! חוצפן!" אמרתי והמשכתי להרביץ לו עד שהוא אמר:
"טוב טוב, אבל את לא לומדת לנהוג על מכוניות כאלה! תנהגי על סקודה או משהו…" הוא אמר.
"טוב, ועכשיו לפני שיוצאת לך עוד שטות מהפה כדאי שתתחיל לנסוע!" אמרתי והוא נתן גז.
התחלנו לעשות סיבוב בעיר וכשהו לא ראה, לקחתי נייר ורשמתי עליו: 'הוא לא חבר שלי!' ותליתי אותו על השימשה הקידמית כשהוא לא הסתכל.
אחריי כמה זמן הגענו למקום עם מלא אנשים… מה כאילו הם לא ישנים פה?! טוב מה ציפיתי, איטס וגאס בייבי! חשבתי והתחילו לשרוק לי כמה בנים שם.
"מה הם שורקים, אני איתך.." הוא אמר בבילבול ואז קלט את השלט.
"מה את נורמאלית?! מעיין את מתה עכשיו" הוא אמר בהתחלה בעצבים ואז חשב על משהו ששיעשע אותו.
"חחח מה? קצת צחוקים"
"כן, צחוקים" הוא אמר והוריד אותי מהמכונית והמשיך לנסוע קדימה.
"תומר!!!! דייי!!! בוא הנה!!! תומר!!!" צעקתי והוא המשיך לנסוע.
אחרי דקה שישבתי שם איזה מישהו חתיך עם שיער שחור ועיניים ירוקות די דומות לשלי,בא אליי ואמר: "את באמת לא חברה שלו?"
"חחח לא, הוא אח שלי" אמרתי והצגתי את עצמי.
"מעיין"
"בריאן" אמר ולחץ לי יד. "אז את צריכה טרמפ הביתה?"
"לא, הוא בטח יחזור עוד מעט.." אמרתי והתקשרתי אליו בטלפון.
"הלו?" הוא ענה.
"תומר! בוא הנה מיד!"
"לא רוצה!!! חחח" אמר וצחק.
"טוב אז אני אשאר פה לבד בלאס וגאס עם כל מיני חתיכים פה" אמרתי בכוונה באנגלית כדי שכל מי שהיה לידי ישמע אותי.
"טוב ימאיימת אני בא" הוא אמר ואחרי שתי דקות המכונית הופיעה.
"ביי" אמרתי לבריאן, והתיישבתי במושב שליד תומר.
"אתה לא קולט איזה אנשים יש פה, לפני שהגעת, מישהו ניסה לרצוח אותי או משהו!!"
אמרתי בכאילו.
"מה?!" הוא אמר בבהלה ועצר במכה את המכונית.
"חחח תרגע, עבדתי עלייך!" אמרתי וצחקתי. הוא נאנח ואמר: "אויי, מעיין יום אחד זה לא יגמר טוב"
הוא אמר וצחקנו.
"אז עכשיו לאן?"
"לקניון" הוא אמר. "ייאי קניון!!" אמרתי וחייכתי אליו.
"נראה לי שעשיתי את טעות חיי הרגע…" הוא אמר ונתתי לו מכה קטנה בעורף.
הסתובבנו עד שהשעה היתה שלוש וחצי לפנות בוקר.
"טוב, בואי נחזור עכשיו אני באמת עייף" הוא אמר תוך כדי שהוא מתעייף מהחזקת שקיות.
"תרגע, שקית אחת שלך!" אמרתי והתחלנו ללכת ליציאה.
"כן, ושש שלך!" הוא אמר וצחקתי.
נכנסנו לאוטו והוא התחיל לנהוג, הרגשתי נורא עייפה, רציתי לישון…
הגענו הביתה והשעה כבר ארבע.
"וואו,, בוא נעשה את זה שוב מחר!" אמרתי וצחקתי עליו, בזמן שהוא מסתכל עליי במבט מבוהל.
"טוב לילה טוב אחותי" הוא אמר לי.
"לילה טוב" אמרתי והלכתי לחדר שלי.
סידרתי את כל הדברים במקומם, והלכתי לישון, מחכה כבר שילמדו אותי נהיגה מחר.
–מעבר יום–
קמתי בבוקר עם אנרגיות מטורפות לא מהעולם הזה, לא יודעת למה, רציתי כל כך לרוץ, להלחם עםם מישהו, לעשות משהו שאני אוכל להוציא בוא אנרגיות.
"בוקר טוב!" צעקתתי למטה בזמן שאני מדלגת על כלל מדרגה בנפרד.
"מה האנרגיות?" דור שאל.
"לא יודעת, אני חייבת לעשות משהו! מי רוצה לרוץ?" שאלתי וכולם הנהנו. כן כן, אנחנו משפחה ספורטיבית.
שתיתי שוקו ועליתי למעלה להתלבש לריצה.
ירדתי למטה והם היו מאורגנים, יצאנו לשכונה שלנו והתחלנו לרוץ, עשינו את כל השכונה הענקית שלנו, ועשינו אותה חמש פעמים!
"וואו אני לא מאמינה שעשינו את זה!" אמרתי מתנשפת בדרך הביתה.
"חחח גם אני לא ידעתי שאת מסוגלת לזה!" דור אמר.
"בלי להתעלף" ערן הוסיף והם צחקו ואני עשיתי מבט עצבני חמוד.
"טוב עפתי להתקלח!" אמרתי ורצתי למעלה להתקלח.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך