עוטת המסכות.
עוטה מסכה, מראה את עצמה כנחמדה,
תמיד שמחה, ותמיד עודדה,
אך כאשר הסתכלתי בהשתקפותה,
ראיתי את מילותיה.
מדברת עליי, מאחורי גבי,
מסיטה בנות נגדי,
שמה אותי באור החשוך,
ואותה באור ההפוך.
לאט, לאט, מתחילה אני להבין,
מה היא באמת, לא כל אחד היה מבחין.
כאשר מסתכלים עליה,
חיוך מכסה את פניה.
אך מבעד למסכה,
סיוט נורא נגלה.
מגלה את סודותיי הכמוסים,
את המניעים אותי לוקחים,
ואת מחשבותיי על אנשים.
לבד בפינה,
מנסה לנצח אותה,
למרות שהיא מוקפת,
אני בכל זאת עוקפת.
כמו שני אבירים על סוסים,
אחד טוב, והשני עשה רק חטאים,
אנחנו נלחמות,
כמו אריות.
עוטה היא מסכה, לבנה ואטומה.
בפניי כל אחד אותה מראה.
מה שהם לא יודעים, כמו חיים בבועה,
שהיא עוטת המסכות הידועה.
תגובות (10)
כן… זה פשוט מעצבן שהחיים מנסים להרוס הכול…
מה עם הסיפור של ניאו?
יש לי מחסום כתיבה. אני אנסה לכתוב אותו מחר .. :(
מהמם!
וכזה נכון..
אוקיי (אני לא מתווכחת כדי שלא אצטרך להמשיך את אין אפשרות להתחבא. אני רוצה לנוח קצת.)
תודה (:
וסבבה..
אחלה. אז שתינו נעלה מחר, בסדר?
יאפ D:
:\
מבאס, אני יודעת.
למדתי את זה על בשרי.
את כותבת ממש יפה :)
מזעזע ההתנהגות המגעילה הזאת ! :(
תודה רבה (:
זה לא סתם מבאס, זה קקי.
(אני ילדה בת 4 אז אני אומרת קקי D:)