גורל האלים-10 ^~^

מעניין מי ההורה האולימפי של נורה…אני הייתי מהמרת על ארס, היא מאד לוחמנית. ומה עם קלייר וג'ון? מעניין מי יכול להיות ההורה האולימפי שלהם…מעניין מי שלי. אצל ג'ון, קלייר ונורה זה עוד יותר קל כי לשלושתם אין אבא אבל יש אמא, מה שמצמצם את הרשימה לאלים הזכרים. אצלי, אין לי אמא ואבא או לפחות ככה חשבתי, אני כמעט בטוחה שסבא שלי יודע מי אמא או אבא שלי אבל הוא לא יגלה לי, 'לא סיפרנו כדי להגן עליכם', כן טוב אני רוצה לדעת את האמת ואני לא צריכה שיגנו עלי.
יצאנו מחנות הספרים ונסענו בחיפושית הלבנה של סבא שלי, איכשהו מרטין הסכים לשבת בתא המטען. איך הוא נשם אני לא יודעת ולא רוצה לדעת. המשכנו לנסוע עד שהגענו לסטטן איילנד. סבי יצא מהמכונית וכולנו אחריו. "בואו" אמר בזמן שפתח את מכסה המנוע ומצא את מרטין ישן, עם אצבע בתוך הפה.
כולם התחילו להתפקע מצחוק. אחרי שצחקנו במשך מספר דקות התחלנו ללכת אחרי סבא שלי.
התהלכו ליד בתים כמו בפרברים שאף פעם לא חשבתי שאראה בניו יורק, בניו ג'רזי כן אבל ניו יורק. זה נראה מוזר. התקרבנו על בית בעל גינה יפה ומטופחת בעל שתי קומות. עלינו במדרגות לדלת הכניסה שהייתה צבועה בסגול, וסבי הוציא מכיס מעילו מפתח בצורת האות היוונית אלפא. הדלת נפתחה ובפנים הבית נראה נורמלי לחלוטין. אבל ריק, כאילו הוציאו אותו מתצוגה של חנות.
"סבא זה לא נראה לי בדיוק מקום לאימונים או מקום עם…אנשים" אמרתי מפקפקת במה שקורה.
"חכי ותראי" אמר לי וחייך מעט בערמומיות. עלינו במדרגות בתוך הבית לקומה השנייה ונכנסנו לחדר שינה שהייתה בה דלת ירוקה. הפעם סבי הוציא מפתח שנראה כמו חצי אדם חצי תרנגולת ופתח את הדלת, אבל במקום לראות חדר ארונות, ראיתי יער וביתנים.