נשמות אבודות \ שיר היצירה

הם מתקרבים עם חרבות ומגנים,
סכינים ביד, ופצעים בפנים.
מנסים לעצור את האש שמתפרצת,
לדכא את הלהבה, לעצור את הריקוד.
הם דוהרים, מוכנים לקרב,
מוותרים על ליבם, זוקפים את נשקם.
אך אין דבר שיעצור את שירנו,
לא משנה כמה חזק הם ילחמו,
נרים את סנטרינו ונשיר,
נזמר לאנשי החופש במרומים,
את קולינו ישמעו מלאכים בשמיים,
ותקוותינו תהדהד אל בתולות הים.
נשיר כשייאזקו את זרועותינו,
נשיר כשיקשרו את הלולאות.
נחייך כשיגזרו את חיינו,
נברח כנשמות אבודות.