הבת של השטן פרק 2 ^_^

"הנרי בבקשה אני באמת לא עשיתי שום דבר היום " אמרה אבריל בתחנונים .
הנרי היה מפקח המשטרה ואחראי על תיק סודי ביותר ,תיק שנקרא הצרות של אבריל .
" עצם זה שאת נמצאת פה והשכנים רואים אותך …." הוא לא הביט בה ישירות אבל היא ראתה את הצער שהדבר גורם לו ."תראי דיברנו על זה עם היית מתחבאת הם לא היו רואים ואז לא היו לנו צרות אבל … אין לי ברירה אחרת " הוא אמר ונאנח .
"אתה שולח אותי לכלא ?" שאלה אבריל בהתרגשות מוגזמת מידי .לפחות בכלא יהיה לה איפה לישון ומה לאכול .
"לא " הוא אמר בבהלה . לאחר רגע הוא התעשת וחיכך בגרונו . " זאת אומרת אני מודע היטב לבעיה שלך לכן אני ועד כמה גורמים מוסמכים החלטנו יחד לשלוח אותך מכאן " הוא סיים את דבריו בשקט והניח יד חוששת על כתפה .
אבריל קפאה .היא לא הרגישה בקור או בידו של הנרי היא פשוט קפאה במקומה והייתה משותקת .
"מ… מה זאת אומרת לשלוח אותי ?" שאלה כשהחלה לחזור לעצמה .
"בלל בעיית המזל הרע שלך את תעוברי לאירלנד .ברור לנו שזו אמונה טפלה אבל אחרי כל המקרים בהם היית מעורבת לא נותרה לנו ברירה . העכשיו את תבואי איתי לתכנת המשטרה ובבוקר תתכונני לעלות לטיסה הראשונה שיוצאת לאירלנד ." לא היה שמץ של רגש בדבריו .
אבריל ידעה שגם הוא כמו כולם לא רוצה אותה בסביבה אבל האומץ שלא בכך שבכל זאת התקרב עליה גרם לה להביט בו בצורה שונה . בניגוד לשאר האנשים בעיר במקרה של הנרי היא קיוותה שיום אחד הוא כן יראה לה איזה שמץ של חיבה או אהדה .
אבל עכשיו אחרי שהבינה שגם הוא כמו כולם רוצה שהיא תהיה כמה שיותר רחוקה במרחק אוקיאנוס שלם ממנו ,היא הרגישה כאילו קיבלה עכשיו סטירת לחי .
היא נכנסה לניידת המשטרה בדממה ושמעה את הנרי ממלמל תפילה חרישית אותה הוא הקדיש לישות שאינה קיימת ,כדי שלא יקרה שום דבר מזיק בהסיעה עד לתחנת המשטרה .
לאחר שהניעה את המנועה הדומם של הניידת הוא הביט באבריל דרך מראת הצד .
היא לא הביטה בו ,ראשה היה מורכן על כפות רגליה שעליהם היו רק נעליים בלויות .
"כשתגיעי לאירלנד יחכה לך נהג מונית שיקח אותך אל המשפחה המארחת שלך זו …. הוא המשפחה של אחי .כשסיפרתי לו על הבעיה שלך הוא צחק ואמר שאין דבר כזה מזל רע הוא לא מאמין בדברים כאלה וחושב שהאדם הוא זה שקובע מה יעלה בגורלו . אבריל הוא ממש התעקש לקחת אותך אפילו רק כדי להוכיח לי שטעיתי .אני יודע שאת לא שולטת במזל הרע אבל בבקשה תעשי השתדלות מיוחדת עם אחי " הוא התחנן וזה גרם לאבריל לסלוד ממנו אפילו יותר .
"בסדר " היא אמרה למרות שידעה שהוא לא מצפה לתשובה .
הם הגיעו לתחנת המשטרה ואבריל ירדה מהניידת בשתיקה . הגשם לא הפסיק לרדת ואפילו מעט הצעדים שהיו צריכים ללכת כדי להגיע לתחנה נראו כמו מטרים רבים .
"תרחיק אותה מאיתנו " קראו מספר שוטרים כאילו אבריל לא שם . גם אבריל וגם הנרי לא התייחסו עליהם .
" אלה מגורי המוחה של השוטרים תשארי כאן עד הבוקר ואני כבר ידאג שלא יקרה לך שום דבר " אמר הנרי . הוא חייך חיוך יבש והשאיר אותה לבדה בחדר מלא ספות ולוקרים .
לצידה נחה שמיכת פליז דקה . אבריל הייתה מותשת וכבר מזמן הפסיקה לחשוב בצלילות .
היא לקחה את השמיכה הדקה והתכרבלה על הספה .זו אולי לא מיטה אבל זה יותר טיב מספסל של פארק ציבורי או מדרכה לחה .
אבריל נרדמה מידי וישנה שינה עמוקה ונטולת חלומות .