להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 14

כשהגענו לשער אוראל בא ואמר: תתכוננו הולכים לדיסני לנד!
"באמת?!" שאלתי, "ברור!!! הולכים שם לבית מלון לשלושה ימים, זה באורלנדו"
הגענו לשדה תעופה, עברנו בדיוטי פרי, וקניתי מלא דברים עם אביה ושירז. האמת, קצת ריחמתי על הבנים, הם היו צריכים להסתובב איתנו כל הזמן חחח. עלינו לטיסה, אחרי שעתיים וחצי ירדנו, ונסענו מהשדה תעופה למלון. "לקחתי לנו חמישה חדרים, אחד לי ולמעיין, לתומר ולאביה, לשירז, לדור וערן ולעומר וגיא" אוראל אמר.
"בסדר" אמרנו כולם ביחד. אני ואוראל נכנסנו לחדר שלנו, הוא היה מהממם! הכל היה בגוון קרם-כתום בהיר יפה כזה. "יואו איזה חדר מהממם!" אמרתי, "נכון" אמר אוראל.
אחרי שפרקתי את המזוודה שלי, אני ואוראל ירדנו לחקור את המלון. היתה בו בריכה, חדר כושר, ספא, ועוד כל מיני אטרקציות לילדים וכו'. סימסתי לכולם: 'תפגשו אותנו בבריכה, אני ואוראל שם:)'
כולם אמרו שהם באים. היינו בבריכה ואפילו התגלשנו שם במגלשה חח! כן טוב, תגידו שאנחנו ילדים, אבל הי הייתה מזה מגניבה!
אחרי שעתיים בבריכה, כל אחד חזר לחדר שלו, ונכנסתי ישר להתקלח. "תצאי כבר!" אוראל צעק לי.
"תרגיע אני חופפת!" החזרתי לו באותה נימת קול.
"רוצה אני אבוא לחפוף לך?" הוא שאל. "ברור בו תיכנס" המפגר הזה באמת חשב שכן, וברגע שהוא ניסה להכנס הדלת הייתה נעולה והואלא הפסיק לנסות לפתוח אותה חחח.
"מה את צוחקת חחח" שאל, "כלום, באמת נראלך?!"
"להאמת, לא חחח" צחקת גם. אחרי עשר דקות יצאתי מהאמבטיה, וחיפשתי את הבגדים שלי, איפה הם?!
מטומטמת! השארת אותם בחוץ! "אוראל?"
"מה?" שאל אותי. "אל תסתכל רגע" למרות שידעתי שהוא לא יעשה את זה, עדיין ניסיתי.
"למה?" הוא שאל משועשע, נראלי שהוא חשב על האופציה הזאת… "שכחתי את הבגדים בחוץ…"
"טוב" הוא ענה, אני לא מאמינה לו. בשביל להיות בטוחה הוצאתי רק את הראש כדי לבדוק, והוא באמת לא הסתכל! 'איזה חמוד…' חשבתי. לקחתי את הבגדים ונכנסתי ללהתלבש במקלחת.
"אתה יכול להסתכל" צעקתי מבפנים "אני יודע!" הוא ענה לי. ייצאתי לבושה, וישר אחרי הוא נכנס להתקלח.
בחרתי בינתיים בגדים לארוחת ערב, בחרתי בממשהו יחסית פשוט, שמלת בד עד הברכיים, ואיפור בקטנה עם צמידים, עגילים ושרשרת.
אוראל יצא וראה אותי לבושה בשמלה ואמר" את מדהימה" הסמקתי והוא נישק אותי, עצרתי אותו אחרי שתי דקות ואמרתי" תתלבש, בוא נלך לארוחת ערב ואז נעשה מה שאתה רוצה" וצחקנו, הוא התלבש, בזמן שאני עשיתי מחליק. ירדנו לארוחת ערב, בחרנו להתיישב לבד, גם תומר ואביה ישבו לבד כמונו.
אכלנו ועלינו חזרה לחדר. אוראל: אז… אמרת שעושים מה שאני רוצה" הוא חייך חיוך משועשע, צחקתי ואמרתי: " נכון, כל עוד אני מסכימה!" אמרתי.
"הי, זה לא היה חלק מההסכם חחח" צחקתי גם. "אז מה אתה רוצה לעשות?" הוא התקרב אליי ואמר:" נראלי שאת גם רוצה לעשות את זה…" "את מה?" שאלתי בהתגרות.
"את זה!" הוא הפיל אותי על המיטה והחיל לדגדג אותי בל סוף!
"דייי חחחח אוראל! דיי!" לא הצלחתי לקום אז נזכרתי מה אני צריכה להגיד כדי שהוא יפסיק! "נכנעת!!!"
"עכשיו את מדברת!" הוא אמר וקם מעליי. "אוקיי אוקיי מה אתה רוצה בתמורה?" אמרתי אחרי שנרגעתי.
"תחליטי את…" החזיר לי "טוב…" ואחרי שלוש שניות נישקתי אותו, הנשיקה התלהטה ונשכבנו על המיטה.
הוא הוריד חולצה , והתחיל ללטף אותי מתחת לשמלה בגב, כל ליטוף שלו העביר בי צמרמורת נעימה בגוף, התהפכנו כשאני מעליו ואז הורדתי את השמלה, אחרי עשר דקות, איזה בן אלף אחד החליט לדפוק בדלת! "מי שזה לא יהיה תעופו מפה!" צעקתי לעבר הדלת ואוראל צחק. "מה אתה צוחק חח" וחזרתי לנשק אותו. ההוא שהיה בדלת לא הפסיק לדפוק ובסוף, אני ואוראל התלבשנו והלכנו לפתוח.
אתם לא תנחשו מי זה היה…. ערן! "ערן!!!!" צעקתי עליו, "מה את רוצה?! באתי לדבר איתכם על מחר! כמה זמן לוקח לכם לפתוח?!" הוא צעק גם. נו מה אתה רוצה שאני יענה לך 'כן ערן, אני ואוראל התנשקנו פה בחדר ולא רצינו להפסיק.' חשבתי, התוצאה: הוא ירצח אותי. "לא לוקח לנו הרבה זמן" השבתי
" אז מה עשיתם?!" הוא שאל, אני ואוראל הסתכלנו למטה. "טוב לא משנה אאל תגידו, אבל מה קורה מחר?" פייווו איזה מזל! "מחר אנחנו נצא מפה ב-11:00, תגיע לפה הסעה" אוראל ענה לו
"אוקיי אני אודיע לכולם, ואני יודע מה עשיתם בפנים, ואוראל אל תתחרמן אל אחותי!" אני ואוראל צחקנו, ובינתיים ערן הלך. "אז.. איפה היינו?" הוא חיבק אותי "תן לי להזכיר לך…" נפלנו ביחד על המיטה וכשהו לא שם לב תפסתי אותו והצמדתי אותו למיטה. "את יודעת שגם אם תנסי להחזיר לי על מקודם, תמיד תזכרי שאני יותר חזק ממך!" הוא אמר. "חח לא נורא תמיד טוב לנסותת" וקרצתי לו ניסיתי להשאיר אותו קרוב למיטה, וברגע אחד הוא קם ושם אותי מתחת. "היייי זה לא פייר !" -עשיתי פאפי פייס-
"לא נורא בלונדה" אוקיי. הוא לא אמר את זה עכשיו. "זאת פעם ראשונה ואחרונה שאתה קורא לי בלונדה!!!!" צעקתי עליו. "אלוהים אדירים מעיין עשית אותי חירש! "אז אל תקרא לי יותר בלונדה!"
"נראה לי שלמדתי את הלקח.." הוא אמר וצחקנו. "אז אם את לא מזכירה לי איפה היינו, אני אזכיר לך"
הוא רכן אליי לנשיקה ואז אמר " טוב, בואי נלך לישון, שיהיה לנו כוח מחר"
"בסדר" עניתי והלכתי לצחצח שיניים, אוראל הלך אחרי ונרדמנו ביחד עם הטלויזיה.
הגיעה השעה אחת עשרה, וכולנו היינו כבר בחוץ. כל הזמן חיכינו שההסעה תגיע, אחרי שלוש דקות היא באה וירדנו בדיסנילנד.
עלינו שם על כלללל המתקנים! (חוץ משל הקטנים כן?) חזרנו בעשר למלון היינו ממש עייפים…
עלינו לחדרים, התקלחנו והלכנו לישון.
התעוררתי בבוקר ואוראל עדיין ישן ליידי, איזה יפה הוא! אני מתה עליו… חשבתי איך להעיר אותו, והחלטתי ללחוש לו באוזן חחח. 'אוראלי… קום, זה היום האחרון שלנו פה, היום הטיסה' והא התהפך לצד השני ואמר: "עוד חמש דקות" בינתיים הלכתי לצחצח שיניים ולהתלבש, והישנון הזה עדיין לא קם!
טוב אוראל… זרקתי עליו כרית וצעקתי בכל החדר "קום כבר!!!" בסוף הוא קם והלך לצחצח שיניים.
ירדנו לארוחת בוקר והלכנו לבריכה.