אהובת הקצין-פרק 13

בחדר הניתוח היו עסוקים הרופאים בלעצור את הדימום ולהציל את חייו של ניק.
כשלפתע,דום לב.הצוות הרפואי החל בהחייאה מיידית..מנסים כל דבר בכדי לגרום לליבו לשוב לפעילות.
"פרפור חדרים!"קרא אחד מהם..כשמיד לאחר מכן,שם לב שהדופק שלו מתחיל לחזור.
הם הצליחו לעצור את הדימום,אך מצב הלב החמיר.כעת היה ברור.המצב קריטי.סופני.רק לב חדש,יוכל להציל את חייו של ניק.מצבו חמור מאוד.
הרופא כינס את כולם..וסיפר להם עד כמה חמור מצבו.
"24 השעות הבאות הן קריטיות."אמר הרופא,כשלינדזי חשה חובה לספר על כך,לליסה.שלא ידעה כי אהובה עבר ניתוח בלילה.הוא ביקש לראות אותה במהרה.
"אני חייב לראות אותה.."הוא אמר כשדמעות בעיניו.."אני חייב."
הוא ציפה לה ערב שלם.אך,כשראה כי היא לא מגיעה..נשכב על הכרית,במין אנקת כאב..שאולי,אולי..לא יספיק לראות אותה פעם נוספת..כשכאב הניתוח מנסר את החזה שלו לשניים.
"מתוק שלי.."שמע לפתע את קולה של אהובתו..שגרם לליבו לפעום בחוזקה.
"ליסה.."אמר מתנשם,"אהובתי."כשהיא מתקרבת אליו,אך כשפקח את עיניו..ראה שוב את לינדזי,פקידתו.כן..היה זה חלום.ליסה ישבה בחדרה מנסה לגרום לסוהר לקחת אותה אל בית החולים..
"הוא הוזה.."אמרה לינדזי לרופא.
"עדיין יש לו חום גבוה."אמר הרופא..
"נאה לי שהוא חולה,מאהבה."היא אמרה מרחמת עליו..שכן,כך היה הוא באמת חולה מאוד.חולה מרוב אהבה.שכן,הרגע שלאחר מיכן,הוא שוב ראה את ליסה.והפעם היא נגשה אליו.
"את באמת כאן?"הוא שאל.."אני לא חולם?"
"אני באמת כאן,ניק.."אמרה..כשהרופא והפקידה מפנים להם את החדר..כדי שיוכלו להתייחד זה עם זו.
הם אחזו ידיים.מביטים זה בזו…דמעות החלו זולגות מעינייה.
"היי,היי.."אמר מרים את ראשה אליו באצבעו ומוחה את דמעותיו.."מדוע את בוכה,יפה שלי?"
"התגעגעתי אלייך.."אמרה כשהוא מביט בה.
"את צריכה להיות חזקה.."הוא אמר.."בשבילי.."
"על מה אתה מדבר?"היא שאלה..
"……אני גוסס,ליסה.."הוא אמר,"אני לא יודע כמה זמן נותר לי."
"לא,אל תדבר ככה.אתה תחלים!"תפסה את ידו..
"בואי נכיר בעובדות.אני חולה.הרופאים טוענים שיש לי,מה שנקרא:דלקת פנים הלב.שהולכת ומחמירה.
היא הרסה המון תאים וגרמה ללב שלי להחלש.אך,בנתיים אני מנהל את מלחמתי מבפנים..עם מחשב הלפטופ שלי.הצדק ייצא לאור בקרוב.גם יהיה זה הדבר האחרון שאעשה בחיי.אבל,אעשה אותו."
"אני אתן לך את הלב שלי.."אחזה בידו,חזק.."לא אתן לך ללכת מפניי כך."
"אני לא ארשה לך למות למעני.."קרא.."עדיף ככה."
כשדמעות זולגות מהעיניים של שניהם..
"למה אתה מדבר ככה?"שאלה אותו.
"אני.. כל כך כל כך,אוהב אותך.."אמר כשאז חש בשפתייה מנשקות אותו.נכנע לתחושה הנעימה,והמדהימה הזו..
שכן,הוא עומד לתת את הפייט של חייו.תרתי משמע.להלחם במערכת,עד חורמה.