יסמין (חלק 7)

"יסמיני חיכיתי לך" יוליה קפצה עלי וחיבקה אותי כשנכנסתי לבית, לילי ישר אחרי קפצה על גבי "יסמין!! התגעגעתי!!" הקפצתי אותה לתקרה והנחתי אותה על הרצפה, דגדגתי אותה והיא צחקה, ג'וש חזר מאוחר יותר לבית, לארוחת ערב, ישבנו כבר כולנו ליד השולחן, השעון הורה על שעה 20:00 וג'וש נכנס. הוא חייך כשראה אותי, אבל עקב גיל ההתבגרות כנראה לא רצה להראות זאת "יסמין, נחמד לראות אותך בבית, אמא סיפרה לי קצת, אני מצטער לשמוע" הוא התיישב איתנו והתחלנו כולנו לאכול, יוליה סיפרה על יומה בעבודה, ולילי סיפרה על מבחן בתורה שהיא עברה בכיתה וג'וש,שתק. רציתי דווקא לשמוע מה יש לג'וש לומר ולשמוע איך עבר אליו היום, הוא נראה מוטרד קצת, אז מצאתי פרצה, הוא הרי חזר מאוחר.
"מה עשית היום? איפה היית?" פניתי לג'וש בחיוך, הוא הסמיק" סתם, טיילתי, עם כמה חברים" יוליה צחקקה וקמה להביא תה " התקרבתי לג'וש "נו, ספר לי, מי הברת מזל" הוא השפיל מבט וחייך חיוך מבויש "סתם, מהכיתה שלי וקוראים לה יעל" טפחתי על שכמו ויוליה חזרה "מה קרה?" חייכתי לג'וש הוא החזיר לי חיוך "כלום, כלום" אמרתי במהירות ותפסתי את קנקן המים החמים ומזגתי לכולם מים ויוליה הושיטה לכל אחד שקית תה והסוכר עבר מיד ליד. ליד השולחן, הרגשתי שוב בת משפחה. הבטתי במשפחתי והיה לי חם בלב, הרגשתי את דמעות השמחה בגרון, לא רציתי לבכות מולם אז קמתי לשירותים. התיישבתי ובכיתי דמעות שמחה, הבנתי שעכשיו אני יכולה להיות בטוחה. אחרי שנרגעתי יצאתי למטבח ויוליה כבר התחילה לנקות את השולחן ולשים כלים במדיח, באתי לעזרתה "זהו, הסיפור נגמר לפי דעתי, אפשר לנשום לרווחה, אני מחר אצא לעיר ואחפש עבודה זמנית בסופר או משו דומה" היא חייכה חיוך אימהי וחיבקה אותי "למרות שחיפשתי אותך מלא ובסוף את זאת שמצאת אותי אני שמחה שנפגשנו בנסיבות כאלו" התחלנו לבכות זו על כתפה של זו וג'וש ניגש אלינו "הכל טוב?" הוא הביט בנו, תפסתי אותו והרמתי אותו לחיבוק "די! יסמין, מה יש לך?" חיבקתי אותו חזק "מעכשיו הכל יהיה בסדר" הוא חייך "טוב! אני שמח, אבל תורידי אותי" הורדתי אותו ובלגנתי את שערו. לפתע נשמעה דפיקה בדלת. יוליה הביטה בי ואני בה, "ג'וש לך תפתח את הדלת" אמרתי בלחש, הוא שמע לדבריי והלך, המשכתי לעמוד במטבח ויוליה הלכה בעקבות ג'וש, שמעתי את קולו של ג'וש ואז עוד קול, קול מוכר.