הסכין הלועגת
טיפת דם על הרצפה והסכין פה לידי
יושבת לה כה דוממת ולועגת לעברי
היא מביעה ללא קול שאני טיפשה
וששום דבר לא ישפר את ההרגשה
היד מדממת במראה דמות עצובה
גם אני לא יודעת על מה היא חשבה
והסכין שם עומדת רק מביטה
ואני מתכסה בכזה עלטה
המראה שם נשברת היא על הרצפה
ואני מוצפת בכזו מחשבה
האם זה נכון, אז למה אני פה
והסכין שם עומדת היא שם אני פה
תגובות (11)
מצמרר…
אהבתי בעיקר את הסוף ״והסכין שם עומדת היא שם ואני פה״
תודה ^^
לא אמרתי לך להפסיק?!
לא עזר. קראת גם את השניים האחרים שהעלתי עכשיו?
למה לא?
דמאט זה המשתמש של חברה שלי.
שנייה מה למה לא?
ברור שקראתי!
T^T
את קראת את הגיבורי על?
העלת היום? את מה שאתמול ולפני זה כן
כן!
אני אקרא עכשיו
יאי!