להיות אבודה.
אולי בגלל שאני לא יודעת כבר במי להאמין,
או במי לסמוך.
אולי בגלל שאני יודעת שיש סיכויים שלא אצליח בחיים,
למרות שיש, ולא מעט.
אולי בגלל שחברות שלי יכולות להיות בעצם אויבות,
או חברות אמיתיות.
אני כבר לא יודעת במה להאמין, על מה לסמוך.
אני לא כמוך.
אולי אני שמחה ומלאת חיים,
אך לפעמים.. אני מרגישה כמו אחת מהמתים.
אולי זה נדיר,
ואני בדרך כלל מרגישה שמחה אמיתית,
אך בכל זאת.
יש דברים, שבגללם אני לא רוצה להיות בין החיים.
תגובות (6)
:(
:'(
:(
ככה גם אני מרגישה
לכולנו יש מחשבות כאלה לפעמים, זה לא חריג. אבל ממשיכים בחיים דווקא בגלל כל הדברים האחרים, שגורמים לנו אושר. המצב יכול להשתנות ולהפוך לטוב יותר, גם אם זה לא נראה כך.
זה בדיוק מה שאני חושבת.
תודה :)
כנראה שאת ואני באותו ראש אה?