טלויזיה מציאותית – פרק 2

שתינו כל כך התרגשנו.
אני עשיתי כשפות אש וכמעת שרפתי את הבית. היא עשתה כשפות מים וכיבתה את האש שלי.
למחרת שמחנו כל כך בכשפות שלנו ולא ידענו אם זה רק אנחנו או אם זה כולם. פתאום ראיתי מים מעופפים. הסתכלתי על לימור והיא לא עשתה דבר, זה לא ממנה. אני חושבת שזה מה התשובה למה ששאלתי קודם. עקבתי אחרי המים וניסיתי לראות ממי הם מגיעים. הם הגיעו מדני. דני הוא הילד הכי שווה בשכבה שלנו. דווקא אני דמיינתי אותו ככשף אדמה. מוזר. היו לפחות אחד מכול היסודות בכיתה שלנו, כן, כן, גם אוויר. של מי? של דנה. הילדה הכי רגישה מכיתה.
הכשפות של שירה הייתה מים. הכשפות של תומר הייתה אדמה. אולי זה לא מה שאתם חושבים אבל אני לא מאוהבת בדני אלה בתומר. הוא אומנם לא הכי מקובל אבל הוא הכי חמוד ונחמד ולדעתי הוא גם טיפה חתיך.

אתם רוצים לדעת למי עוד היה אש?
התשובה היא לאף אחד! אני הייתי היחידה בכיתה.
הקיצור, לכול הילדים בכיתה היו כשפויות. מה שמוזר זה שגם למורה היה. אש. כול הילדים פחדו לעצבן אותה. אבל לי גם היה אש כך שאני לא הייתי נפגעת, לפעמים זה טוב כשאני כמו המורה.

לאמא ואבא שלי לא היה כשפות. בעצם לא לאמא. לאבא שלי הייתה כשפות אדמה ממש מוזרה. ולמה אני מתכוונת?
הכשפות שלו הייתה קטנה למדי. אני חושבת שזה בגלל שהוא לא מכיר את הסדרה ולא יודע להשתמש בזה.

אילו עוד אנשים אני מכירה?
אין. זהו אמרתי את כולם. איך כולם יסתדרו עם זה, מה יהיה, תגלו בפרק הבא.