אהבה ישנה ואחריה חדשה 2 פרק 24

-כעבור שלוש שנים,שבועיים לפני נשף סיום הלימודים,כיתה י"ב-
"לא ענבל… אני לא סולחת להם על זה…"
"את יודעת שעברו כבר שלוש שנים?"
"כן אני יודעת שעברו שלוש שנים…."
"נו.. אז את לא חושבת שהגיע הזמן לסלוח לשני ולהתקשר ל…."
"ענבל למה אנחנו בכלל מדברות על זה? עברו שלוש שנים מאז שדיברנו על זה! אני לא סולחת לא לסיימון ולא לשני אז די! תקשיבי אין לי כוח לדבר על זה עכשיו אני צריכה ללכת להתכונן למבחן הבגרות במתמטיקה" אמרתי לה וניתקתי. זה היה שקר… כבר התכוננתי אבל לא היה לי כוח להתווכח איתה על זה.
אני באמת לא מבינה למה היא העלתה את זה לא דיברנו על זה עוד מכיתה י' וזה. אבל היא צריכה להבין! זה נגמר! אני לא סולחת לא לסיימון ולא לשני. כאילו ברצינות שני?!
כאילו הייתי מצפה את זה מענבל-טוב לא ממש…-אתם מבינים למה אני מתכוונת…. אבל משני?!
טוב ת'אמת לא רציתי לחזור הביתה אז החלטתי ללכת לעומר.
"עומר?" התקשרתי אליו.
"מה?"
"אני קופצת אליך בסדר?"
"אהה כן בטח!"
"טוב אז נתראה ביי!" נאמרתי וניתקתי.
לא.. עומר לא יודע על סיימון ועדיף בשבילו גם שלא יידע.
נכנסתי למכונית והתחלתי לנסוע לעבר עומר.
כעבור רבע שעה בערך הגעתי אליו.
"היי מה קורה?" שאלתי אותו ונתתי לו נשיקה.
"בסדר. מה שלום אהובתי?"
"מושלם!" אמרתי וחייכתי אליו.
צחקנו קצת דיברנו התנשקנו ואז ראינו סרט ביחד כשאנחנו מכורבלים ובין לבין הגנבנו נשקות.
"טוב עכשיו אני באמת צריכה ללכת ללמוד עוד קצת לבגרות במתמטיקה!" אמרתי וצחקתי.
"מה זאת אומרת באמת?"
"אה… כן התווכחתי על משהו עם ענבל מקודם וכשלא היה לי כוח להתווכח אתה אז אמרתי שאני צריכה ללכת להתכונן. אז עכשיו אני באמת צריכה ללכת אחרת אני אכשל!!"
"אהה טוב.. אני כבר התכוננתי!"
"כיף לך!!"
צחקנו ואז הלכתי.
נכנסתי למכונית התקשרתי לענבל ואמרתי לה שאני באה אליה ללמוד.
"לא אמרת שאת הולכת ללמוד?"
"אה…." אמרתי והסמקתי.
"הלכת לעומר נכון?"
"טוב… כן…"
היא צחקה ואמרה לי לבוא.
התחלתי לנסוע ואחרי רבע שעה הגעתי אליה.
"נועה!!"
"ענבל!!"
"מה קורה?" היא שאלה.
"בסדר! מה איתך?"
"אמממ בסדר…" היא אמרה בפחות התלהבות. "טוב בואי נלך ללמוד. את לא רוצה להיכשל נכון?"
"תגידי כבר קיבלת מכתב גיוס?" שאלתי.
"כן מה איתך?"
"כן גם אני… מתי את מתגייסת?"
"ב-22 ליולי. ואת?" היא אמרה.
"יואווו!! גם אני איזה כיף!!"
"יואוווו ניהיה כנראה ביחד… אהה כן אני יודעת שאת לא מתעניינת אבל גם שני מתגייסת ב-22 "אמממ מעולה!" אמרתי בציניות.
"נועה הגיעה הזמן לסלוח! את לא חושבת? גם לסיימון וגם לשני!"
"לא ענבל! סיימון עזב אותי בשביל לא להתמודד עם זה ושני? למה היא עשתה את זה?! למה היא נישקה אותו? ענבל…. זה היה נראה חופש מושלם וזה לא היה אוקי? השבוע אילת התחרבש אוקי?
אני לא רוצה לגבר על זה! אם סיימון היה רוצה שאני יסלח לו הוא היה יוצר קשר!"
"אבל הוא צר בהתחלה! כל המחצית הראשונה של כיתה ט' הוא שלח לך אי-מיילים את לא ענית לו!"
"אם הוא אהב אותי באמת הוא לא היה מתייאש! אז די! מאיפה האת מביאה את זה עכשיו! למה את מעלה את זה עכשיו?! אני לא מבינה עבר מלא זמן! יש לי את עומר ואני לא צריכה את סיימון!"
"ומה עם שני?"
"אני לא יודעת…. מצד אחד אני ממש מתגעגעת אליה אבל מצד אחר היא בגדה בי! אני לא רוצה!"
"בן סלח לה!"
"נכון! לפני כמה ימים! ענבל… זה גמור! עכשיו! מה את מתעניינת בזה פתאום??"
"אה….." היא הסמיקה.
"ענבל!!!"
"טוב… טוני שמר על קשר עם סיימון כשהוא עזב…"
"ו…." דחקתי בה.
"ו..סיימון חוזר מחרתיים ביום שלישי.."