אוהבת אותך אפילו ש…פרק 27

פרק 27

" מאחל לך להישאר סקסית כמו שאת. " היה כתוב בפתק הקטן מעל הקופסא, שהכילה בה שני סטים של חוטיני וחזייה עם תחרה. הבן אדם הזה פשוט לא נורמלי.
אחרי שנרגעתי מהצחוק מיהרתי לצאת מחדר, אומרת לאימא שלום זריז ויוצאת לכיוון הבנות.
" הייתי עושה אותך " נועה אמרה כשהתיישבתי במכונית. צחקתי . " מתרגשת ? " נטלי שאלה ואני הנהנתי והוצאתי אוויר מפי. " מתרגשת זה לא מילה " אלמוג צחקה.
" רק שתדעי שיש במסיבה משהו כמו 600 700 איש " נטלי אמרה והרימה את ראשה מהאייפון שלה.
ככל שהתקרבנו יותר לוילה דפיקות הלב שלי התגברו.

אוקי. זה יותר גדול ממה שחשבתי שזה יהיה. אני והבנות נכנסנו אל תוך הוילה, אנשים לא הפסיקו לחבק אותי, זה היה מטורף. לקחתי לי שנייה להירגע וראיתי שהבנות כבר הלכו לתדלק את עצמן.
התיישבתי על אחת הכורסאות שראיתי שם, המוזיקה מופצצת לי את האוזניים.
" חיים שליי " זרועות חסונות נכרכו סביבי בחוזקה. זה מריח לי כמו הבושם של לירן.
שהתנתקנו הבנתי שניחשתי נכון וחייכתי אליו, מתחילה לצחוק בלי סיבה. " לירן התגעגעתי אליך " אמרתי והוא התחיל לצחוק. " גם אני חיים שלי, אני שיכור " ואז הוא שוב צחק. " כבר ? רק התחילה המסיבה " אמרתי והוא לקח שלוק מהכוס שביד שלו. " נהנים מכל רגע אחותיי " הוא אמר ואז חיבק אותי שוב. " בואי לרקוד.
אז רקדנו קצת, אני ולירן , אני ונועה, אני ואלמוג, אני ועוד אנשים. את בר משום מה לא ראיתי עדיין.
" את מי את מחפשת ? " ראשו של רן התקרב אלי והוא צעק לי באוזן. " אף אחד " השבתי והוא חייך, מצביע למקום כלשהו. " הוא שם חיים שלי " הוא אמר ואז תפס בידה של נטלי, מחייך אליה חיוך מחשיד. הבטתי לכיוון שהוא הצביע עליו וראיתי את בר, הוא ישב עם לירן ירדן ושי ושתה כוסות במהירות מטורפת.
" בואי לבריכה " נועה ואלמוג צעקו ומשכו אותי ביד. יצאתי בעקבותיהן אבל לא לפני שלקחתי מהבר כוס אחת ליד. רק אחת, הבטחתי לעצמי. רק אחת…

טוב אז השעה שתיים בלילה עכשיו. אולי . אני לא בטוחה בעצם. כל כך קר פה בבריכה, אפילו שהיא מכילה איזה 400 אנשים בערך. כל כך בא לי להשתין.
" מי בא איתי להשתין ? " התחלתי לצחוק ושאלתי, נוגעת בזרועו של לירן שעמד לידי. הוא חייך אלי. תזכירו לי שוב למה עוד לא חזרתי אליו ?
" בשבילך אני גם יכנס איתך לתוך השרותים " הוא אמר והתחיל לצחוק, מושך אותי אחריו לצאת מהבריכה. " אדיוט " צחקתי ונתתי לו מכה בכתף, אולי חזקה מידי. התנגשנו בכל מיני אנשים בדרך. הידקתי את האחיזה שלי ביד של לירן, אני עוד אלך לאיבוד כאן.
" כאן זה השרותים ? " הוא מלמל כשהגענו למין דלת לבנה וגירד בעורפו, מכווץ את האף שלו בצורה כל כך מושכת.
" מה את עושה ? " הוא התחיל לצחוק כשנשקתי לאפו. " הוא חמוד " אמרתי ומשכתי בכתפיי.
" גם את " לירן אמר וחיבק אותי. " אתה רטוב " צחקתי והוא נשען על הדלת הלבנה, מושך אותי אליו. " את יותר רטובה. " הוא צחק והעביר יד בשערי. " לא נכון. היינו באותה בריכה " אמרתי והיה שקט לכמה שניות. הוא התחיל לצחוק, אני אחריו.
" טוב יש לי פיפי " מלמלתי ופתחתי את ידית החדר. מול עיני התגלה מחזה לא נעים בכלל.
" ואו חברים הכי חשוב שאתם נהנים " לירן צחק והביט במחזה שהתרחש על האסלה. שני החרמנים הביטו בנו בשוק. " זה לא מה שאתם חושבים " אלמוג מלמלה ואני הבטתי בהם בשוק. " אני לא מאמינה…" זה כל מה שהצלחתי להגיד.
" חתיכת בן של זונה " לירן אמר ודחף את שי לרצפה , מנחית לו אגרוף לפרצוף. שי נאנק מכאב ומלמל. " אחי אתה לא מבין- " הוא התחיל להגיד וניסה לסגור את הרוכסן במכנסיים שלו .לירן קטע אותו בבעיטה. " חתיכת מזדיין אין לך כבוד לנועה יא בן שרמוטה לא רוצה לשמוע אותך בכלל " הוא דיבר בקצב מטורף, המילים יצאו לו מהפה כמו יריות. הנחתי את ידי על כתפו אבל הוא הזיז אותי קלות ופנה לאלמוג בעצבים.
" את לא נחה לרגע אה ? קודם ירדן עכשיו שי ? חשבת לפתוח קריירה בבגידות חתיכת מושפלת ?" הוא סינן והתקרב אליה באופן מפחיד. אחזתי בידו והזזתי אותו ממנה.
היא הביטה בנו משותקת והתרוממה מהריצפה ברעד. " תקשיבי שני.. שתינו ודיברנו וזה התגלגל אני באמת.. את לא מבינה.. " היא התחילה לדבר וקטעתי אותה. " את כל זיוני השכל שלך תגידי לנועה, על הדרך תספרי לה למה באמת את ולירן נפרדתם. מוצצת שקרנית " סיננתי ואחזתי בידו של לירן. " אני רוצה שתלכו מכאן. שנכם " הוספתי בשקט והתכוונתי לצאת מהחדר.
" ורק שתדעו שבגלל שאתם כאלה מזדיינים כבר אין לי יותר פיפי!! " קראתי לעברם וסגרתי את הדלת בטריקה. אחלה יום הולדת לא ?
אני ולירן התיישבנו בבר, איך אפשר לחזור לחגוג עכשיו ?
" תביא לי את הדבר הכי חזק שיש לך " לירן אמר לאחד הברמנים והשעין את מרפקיו על הבר. " שניים כאלו " הוספתי ונשענתי על לירן. " אז איפה היינו ? " הוא מלמל והביט בי. " בדרך לבריכה " אמרתי ולקחתי את הכוס שהברמן הגיש לי, מתקדמת לכיוון החצר . שתיתי את כל הכוס בשלוק אחד וקפצתי לבריכה. שהוצאתי את ראשי מהמים נתקלתי בו.
" אני לא מסכים לך לשתות " הוא אמר בקול נוקשה. התחלתי לצחוק והוא הביט בי לא מבין. " אל תגיד לי מה לעשות ביום הולדת שלי " אמרתי והוצאתי לו לשון, מזיזה את הגוף לפי השיר הקיצבי שבדיוק התנגן.
" אהבת את המתנה שלי ? " הקול הגברי שלו היה כמו לטיפה לאוזניים שלי. חייכתי וסילסלתי קצוות שיער רטובה סביב האצבע שלי.
" אני חושבת שאתה אהבת אותה יותר " השבתי לו וראיתי שהוא התקרב אלי קצת יותר ,מחייך. אם הוא יעשה עוד צעד אחד קטן, אני בספק אם אני ישלוט בעצמי.
" אין לך ביציים בר. אתה סתם תרנוגלת " אמרתי פתאום והוא פתח את עיניו.
" איך הגעת לזה עכשיו ? " הוא אמר וגיחך. טיפת מים גלשה במורד מצחו, מחיתי אותה, קרובה יותר מידי לשפתיו. הוא קרב את ראשו אלי מעט ואז נעצר. " בעצם תרנגול.. " מלמלתי והרגשתי אותו נושם .
" הבטחתי לא להשלות אותך " הוא אמר פתאום. נו באמת , הוא רציני ? הנדתי בראשי והעברתי יד על החזה השרירי שלו.
" בעיה שלך " אמרתי והמשכתי ללטף אותו, צוחקת כשהוא נושך את שפתיו.
" עוד לא אמרתי לך מזל טוב " הוא אמר, חצי חיוך מרוח על שפתיו. " מאוחר מידי " אמרתי והוא פתח את פיו כדי להגיד משהו, עצרתי אותו והנחתי אצבע על שפתיו. הן היו חמות.
" אל תגרום למיטל לחפש אותך יותר מידי " אמרתי והתרחקתי ממנו, רואה את נועה ונטלי רוקדת במרחק מסוים ממני, ומתקדמת אליהן.
" איפה היית ? " נטלי שאלה בצעקה. " כמעט הכנתי חביתה , אבל לא היו ביצים " אמרתי והן התחילו לצחוק. " כמה שתית ? " נועה פלטה תוך כדי ניסיונות להפסיק לצחוק.
" מספיק בשביל להגיד לך שאלמוג והשמוליק הקטן של חבר שלך מאוד אוהבים אחד את השני " אמרתי והתחלתי לצחוק. נועה ונטלי השתתקו.
אוי לא. פאק.