החוויה שלי בקנדה
״רוקסי,תתעוררי אנחנו צריכים ללכת את יודעת שאין דרך לנסוע עוד פעם יאלה תקומי!״ אמא אומרת לי ב4 לפינות בוקר ״אמא אולי לא נלך״ אני אומרת מנומנמת פתאום הלב שלי התחיל לידפוק,רק לחשוב לאן אני אלך עם מי אדבר אני לא יודעת למה אני כל הזמן לחוצה אבל אני כן …
״חמש דקות ליפני הטיסה-״אוקיי רוקסי הכל היה בסדר רק תדברי באנגלית״ אמא אומרת לי בחיוך
״אמא למה אנחנו עוזבים את כולם את שלי את המשפחה הרי לא תהיה לי אף פעם חברה כמו שלי״
אני אומרת בתמימות ״רוקסי היה בסדר אוקיי בסדר..״ אמא מנסה לנחם אבל האמת שזה ניחם אותי (היא קנתה לי גלידה ממקדונלס ..) הלב שלי התחלי לידפוק עוד יותר כשעלינו למטוס ״ישששש אני לא מאמינה אמא אני מתרגשת״ אני מקטרת וקופצת על אמא שלי ״נו בואי ניכנס״ היא מחזיקה לי את היד ואנחנו יושבות על הכיסאות או המושבים ליתר דיוק…
האמת שנירדמתי כל הטיסה רק היתעוררתי לעשות פיפי וגם לאכול סנדוויץ מגעיל של מטוסים ולנחות עוד קצת…
כשירדנו מהמטוס הכל היה שונה המזג אוויר אפילו האוויר שונה הקור השונה הקור הלח אני לא כל כך יכולה להסביר את הקור כאילו זה סך הכל מזג אוויר אבל הכל שונה אחרי שלקחנו הכל הזמנו טקסי
ונסענו הכבישים שם לא משהוא בוויניפג אבל הנוף מדהיייים הכל כתום צהוב אדום כאילו אם חושבים על סתיו אז שמה זה מדהים היינו אצל השגרירות דיברנו שם וזה כששאלו אותי שאלות אני כזה וואט אה יס יס … ואז אני מרכינה את הראש ומנסה לשרוק ללא הצלחה אבל אחר כך אני כבר דיברתי יותר טוב כאילו יותר בקל ותשובות מלאות אני דיי טובה באנגלית לגיל שלי בגלל שאני בבית ספר שניבנה מטעם המריקאים אז כן…
בקיצור אחר כך הלכנו לבית ספר תיכון גן שניקרא gray academy ואוו שם זה מדהים יש שם סיפריה ובריכה שאפשר להיכנס אליה כל הזמן ^^
דיברתי קצת עם בנות בכיתה שתהיה לי וזה היו שם אחים שהם ישראלים אז בתכלס יש לי קצת מזל כי אני עדה למי לגשת וחוץ מזה אני יודעת רוסית (כי הרוב שם רוסיים) וזהו… (אני יודעת שזה משעמם)
בקיצור טיילנו שם וזה נכנסנו לקניון היינו בטורונטו וחזרנו לארץ הסוף..
תגובות (4)
וזה משעמם כי פשוט רציתי לכתוב משהוא במקום כמה שורות כי אני רוצה לדבר …
יאלה אני אולכת לישון לילה טוב ^^
מעכשיו אני קוראת את זה כדי להירדם ^^,
אני טסה לקנדה לנצח בסוף כיתה ו' שלי :\
יש מצב שהשאר לחטיבה :\ ( חצי שנה\שנה )
אבל יש עוד זמן אני בכיתה ה' ( לצערי הלא רב )
תקשיבו כל הרילוקשניות (אלו שעוברות לארץ אחרת) אני נשארת פה בסינגפור שלוש שנים. ואני כבר אומרת לכם שאלו יהיו שלוש השנים הכי טובות בחיי. זו מתנה. אני לומדת הכל באנגלית-אז מה. אני עושה שב באנגלית אז מה. זה לא כזה קשה, קולטים מהר. ויש לי מלא חברות ישראליות שגרות פה שתומכות ועוזרות. לא הייתי מוותרת על זה, לא הייתי חוזרת לארץ תוך שנה או פחות.