הרצח פרק 7

אני לא האמנתי שזה באמת קורה חשבתי שהיא אוהבת אותי, היא תמיד הייתה כנה איתי ועכשיו היא מתנשקת עם ילד שאפשר להשוות את האופי שלו לג'וק לא היה לי ברור מה עובר עלי באותו זמן הלב שלי בער בלהבות לא חשבתי שלאבד את העניים הכחולות שלה יכאיב לי, הלכתי משם העדפתי שלא לראות אותם.. הרגשתי מטומטם שנועה ראתה אותי מסתכל עליהם עליתי על האופנוע ונסעתי לפארק הייתי צריך מקום שקט שאף אחד לא מכיר אותי הרגשתי שאין דקה שעוברת מבלי שקורה לי משהו נורא שאנון, ג'ארד, ועכשיו נועה.. כנראה השטן ואני במלחמה שאני לא יודע עליה קיבלתי הודעה הוצאתי את הפלאפון מהכיס לא זיהיתי ממי ההודעה היה כתוב: "ביום שישי ערב נשף סיום בנות בלבן בנים בשחור, כולם באים…"
זה מה שהיה חסר לי השטן באמת רוצה לקבור אותי כמה מטרים מתחת לאדמה, למה הנשף צריך להיות דווקא עכשיו.. אולי עד יום שישי הדברים ישתנו בנינו ואם לא אני יזמין משהי אחרת.
השעון מעורר צלצל עם השיר של הלהקה האהובה עלי Thirty Seconds to Mars
הסתכלתי על התאריך נזכרתי שהיום הנשף בהתחלה חשבתי לוותר ולא ללכת אבל אחר כך שיניתי את דעתי הייתי סקרן לדעת עם מי נועה תלך לנשף.. הסתכלתי על השעה.. פאק אני מאחר התלבשתי מהר ויצאתי על האופניים לבית הספר, נכנסתי באיחור לשיעור ספרות ונועה משום מה ישבה לי במקום זה היה נראה כאילו היא עשתה לי את זה בכוונה אני ממש לא מבין מה עובר עליה אני לא בגדתי בה היא רק מקנאה עברתי לידה בלי להסתכל עליה וישבתי בסוף הכיתה.
"אוקיי תלמידים אני מזכירה שנשף היום להגיע שעה קודם לעזרה עם התפאורה, תפתחו בבקשה בעמוד 23 תרגיל 7"
הסתכלתי על נועה שהמורה הזכירה את הנשף היא רק המשיכה לכתוב כאילו לא אכפת לה ממני אף פעם לא הרגשתי לא רצוי על ידי מישהי ואז עלתה לי המחשבה את מי אני יזמין לנשף הסתכלתי לכיוון של עדי הנערה שאני לוקח ממנה שיעור בית היא חכמה ויפה חשבתי בלב שהיא תסכים לבוא איתי לנשף היום..
נגמר השיעור עדי ישבה במקום שלה וציירה ביומן ניגשתי אליה "היי ג'ו מה נשמע?"
"היי.. אני בסדר אני חושב" חייכתי אליה
"אז.. אתה צריך את השיעורים בלשון?"
"לא.. האמת היא שאני רוצה שתבואי איתי לנשף היום בערב, את רוצה לבוא איתי?"
"ואוו זה ממש לא היה צפוי ועוד ממך" היא חייכה והסמיקה ביחד היא הייתה מופתעת
"ומה עם נועה אתם חברים לא? היא חברה שלי אני לא יכולה לעשות לה את זה"
"אני ונועה גמרנו, אני לא חושב שזה יפריע לה"
"אוקיי אני יבוא איתך"
"יופי אני יאסוף אותך בתשע" היא הסמיקה שוב
חזרתי הביתה קצת מדוכא פתחתי את הארון חיפשתי חליפה שחורה לנשף מצאתי רק חליפה שחורה של אבא לפני שעזב את הבית לאמריקה לא הייתי בטוח שאני רוצה ללבוש אותה כי זה יזכיר לי את התקופה שהוא היה מכה את אמא אני ירגיש שאני טיפוס רע כמו שהוא היה, ליד החליפה שלו מצאתי חליפה של ג'ארד היא הזכירה לי כמה הוא חסר לי אני מרגיש לבד בלי שאנון ובלעדיו.
הייתי מוכן לאסוף את עדי עם המכונית האדומה שלי בדרך עצרתי בתחנת דלק לרגע חשבתי שראיתי את ג'ארד עובר בתחנה, המבט שלי היה עדיין לעבר הבן אדם שחשבתי שהוא ג'ארד.. "היי אתה בסדר?"
"כן כן אני בסדר" המתדלק שאל אותי אם אני בסדר נכנסתי למכונית ונסעתי לכיוון עדי, כל הנסיעה אליה הייתי במחשבות על שדמיינתי את ג'ארד הגעתי אל עדי היא נכנסה למכונית היה לה חיוך יפה אף פעם לא שמתי לב אליו כי תמיד חשבתי על נועה, כשהגענו לנשף ניסיתי לחפש את נועה במבט מהיר ברחבה הצלחתי לראות מרחוק את העיניים הכחולות של נועה.. היא עמדה ליד הבר פתאום קיבלתי הודעה מנועה "אז הזמנת את עדי…"
החזרתי לה הודעה "כן..כנראה שהיו לך תוכניות אחרות"
היא שלחה לי את ההודעה והסתכלה עלי "תתקרב לבר אני צריכה להסביר לך מה קרה"
עדי דיברה עם כמה בנות אז הלכתי לבר הייתי בחצי הדרך עליה ואז מאיה ואיאן באו לדבר עם נועה אז עצרתי והסתובבתי לחפש את עדי הרגשתי מטומטם שחשבתי שיכול לקרות בנינו משהו, אנחנו שונים אני ממשפחה הרוסה והיא ממשפחה שלא יסתכלו לכיוון שלי אפילו..
אחרי שנייה כולם התאספו ברחבה והתחילו לרקוד לפני שהבנתי מה קורה עדי לקחה לי את היד וסחבה אותי לרחבה, מאיה ואיאן רקדו לידינו הם נראו מאושרים ביחד כאילו יש להם תקופת נצח לחיות ראיתי את נועה מתקרבת עם הילד הזה מאותו יום שאני רוצה לשכוח.
רקדתי עם עדי ריקוד אחד ואז היה צריך להתחלף בזוגות שליד נועה תפסה אותי ורקדנו לבד בריקוד רגוע רציתי לנשק אותה אבל עצרתי את עצמי "אני רק רוצה להסביר לך מה קרה"
"לא היה לך מה לקנאות בעדן.. את לא יודעת בכלל מה עובר עלי"
"בוא נצא החוצה לדבר אוקיי?"
יצאנו החוצה הייתה רוח חזקה הבאתי לנועה את החליפה שלי "תודה על החליפה"
"בבקשה.. את יכולה בבקשה להסביר לי מה עשית עם המטומטם הזה בשם אלכס"
"הוא נישק אותי לבד בהפתעה אני לא יזמתי שום דבר, אתה מאמין לי נכון?.."
היא הסתכלה עלי בתקווה שאני אסלח לה "אני לא יודע את פגעת בי,אבל אני אוהב אותך אין לי בררה אלה לסלוח לך"
היא צחקה "אתה באת סולח לי? אני אוהבת אותך יותר מעצמי"
נישקתי אותה וחיבקתי אותה חזק פתאום הרגשתי שהיא הדבר שמחזיק אותי על הרגליים עם על מה שאני עובר
נכנסנו למכונית פתחתי לה את הדלת להיכנס ואז אני נשבע שראיתי את ג'ארד נכנס לאולם והפעם לא דמיינתי …