תג מחיר
שוב אותן מילים
שוב אותה תבנית מדהימה,
את תוקעת אותה,
על כול בנאדם שאת רואה.
"היא סתומה"
"זו מכוערת"
"זאת סתם צבועה!"
את זה את כול הזמן אומרת,
ולי אפילו אין מילה.
אין לי כמעט שום דבר לעשות,
את ממשיכה ללכת, לא חושבת כלל על דמעות.
שוב את ממשיכה עם אותם המילים,
מצחקקת כאילו יש משמעות במשפטים.
ושוב אני מנסה לעצור,
ושוב אני מנסה הפסיק,
ושוב את ממשיכה בלי לספור.
את כמות המכות
שאת נוטה להפליק
ואז את באה,
מחבקת,
מחייכת.
כמעט כאילו שום דבר לא נאמר.
כאילו על כולם יש תג.
והמחיר לא מצוייר.
אני רואה אותה,
עוד פעם מעשנת.
"למה את לא עוצרת אותה?!"
בפעם האלף היא שואלת.
"חסרת אונים"
"מה לעשות?!"
"הכול זה בגללה"
את זה היא אומרת
וזורקת עוד סיגריה.
אין לי כמעט שום דבר לעשות,
את ממשיכה ללכת, הכול רק דמעות,
שוב את ממשיכה עם אותם המילים,
שוב אותה סיגריה, שוב אותם משפטים!
ושוב אני מנסה לעצור,
ושוב אני מנסה הפסיק,
ושוב את ממשיכה בלי לספור.
את כמות המכות
שאת נוטה לספוג
ואז את באה,
כמעט ללא חיוך.
עם אור מסטול בעיינים.
כמעט כאילו שום דבר לא נאמר.
כאילו על כולם יש תג.
והמחיר לא מצוייר.
ואותה מלחמה, חסרת כללים.
חסרת גבולות.
חסר דרכים.
ואותה מלחמה, שלא נגמרת.
שלא נשברת,
ורק מתחזקת.
ואותה מלחמה, חסרת צצדים.
מלא במילים.
מלאה עד גדותיה במילים.
ואותה מלחמה. בה אני נמצאת,
חסרת מילים.
בעלת אפקט!
ושוב אני מנסה לעצור,
ושוב אני מנסה הפסיק,
ושוב את ממשיכה בלי לספור.
את כמות המכות
שאת נוטה להפליק
ואז את באה,
מחבקת,
מחייכת.
כמעט כאילו שום דבר לא נאמר.
כאילו על כולם יש תג.
והמחיר לא מצוייר.
והיא…
ושוב אני מנסה לעצור,
ושוב אני מנסה הפסיק,
ושוב את ממשיכה בלי לספור.
את כמות המכות
שאת נוטה לספוג
ואז את באה,
כמעט ללא חיוך.
עם אור מסטול בעיינים.
כמעט כאילו שום דבר לא נאמר.
כאילו על כולם יש תג.
והמחיר לא מצוייר.
איפה,
המחיר,
המצוייר?
תגובות (3)
ממש אהבתי!
כתיבה מושלמת :)
צודקת!
הכתיבה שלך ממש יפה:)
תודה רבה :)