הכלוב

כמו ציפור בכלוב
אני כלואה
בלי חברים
ובלי אהבה

סורגיי המתכת
קרים, חזקים
רוצה לצאת לאויר העולם
למרחבים

יושבת אני
על רצפת הבטון
והכלוב שומר עליי
חוסם מהעולם

וכך מדמיינת אני
את העולם שבחוץ
בוודאי ירוק, יפה
פורח והומה חיים

אך יום אחד
כשאני חופשייה
יוצאת לעולם
ורואה

רואה בטון
כמו בכלוב
רואה מתכת
כמו בכלוב

רואה זיהום
אנשים, אלימות, מחלות
אוטובוסים, מכוניות
אבל איפה החיות?

איפה הירוק?
מה קרה לעולם?
משתעלת, מהאויר
זיהום כה חזק

בסופו של היום..
חוזרת אני לכלוב
וממשיכה לדמיין
עולם טוב יותר