סיפור על ואן דירקשיין פרק 2 ^.^ "hurt"

אני מתעוררת בתוך בית ענק בתוך מיטה לא מוכרת.
וריח לא מוכר.
אני טופסת בידי בכעב,מסתכלת עליה והיא חבושה מהתחבושת
ניתן ליראות כתם דם קטן איך כול זה קרה בדיוק "אאוץ'"
אני מפיחה את עצמי חזרה למיטה אבל ממהרת לקום
אני מסתכלת על המראה
שהייתה מוצבת בקצה החדר אני הייתי לבושה
בבגדים תחתוניים ומעלהם ג'קט ענקי חום
שהיה ספוג בריח טוב של בושם גברי
שלא הזכיר לי בכלל את הבושם שלי
ופה התחלתי לפחד.
בעדינות פצחתי את דלת החדר
והתקקדמתי בצעדים שקטים לכיוון מסדרון שהתחלצי לשמוע
בו קולות
נקודת מבטו של הארי-
"הארי צא מהמכונית כבר יא מתלהבן" צחק נייל כשהוא דחס לפיו עוד חתיכת פיצה.
"סתום יא חמור" צעקתי עליו בחזרה ודחפתי אותו מהמכונית המפוארת
השחורה "בנים לכו תבינו" אמרה שרלוט שניסתה להדחס.בין הבנים
לעבר היציאה "תנו לה לעבור" מילמלתי בעצבים וניסיתי להוציא אותה
"לוב יו הארי" היא הצליחה לצאת ונימרחה לי על הצאוואר"
הבנים שרקו לנו ועשו קולות ואז צחקו.
"סתמו כבר הם מושלמים ביחד" הצליחה להחלץ חברתה של שרלוט נועם
וקפצה יל הגב של נייל שכמעת הקיא את הפיצה שאכל
" כמה את שוקלת תגידי לי" הוא אמר ונפל והפיל את עצמו וגם את נועם
שהתחילה לצרוח עליו על משהוא אמר בזמן שכולנו נקרעים מצחוק.
"נייל אתה דפוק לא אומרים דבר כזה לנשים" אמרצי וזרקתי על נייל
את הכובע שלו שנפל "שאר הבנים יצאו מהמכונית והתקדמו למסיבה.
וההמשך התחיל להיות
מסורבל….
לא דאני זוכר משהו…..