שמונה-עשרה שנה.
מה עם האיש
ששקט רק ביקש?
מה עם האדם
שאת האושר חיפש?
מה בדבר ההוא
שאל הכלל רק דאג וחשב?
מה בקשר לבן אדם
ששלום הוא רק רצה?
כיום הוא איננו,
לא עוד.
שלושה יריות מחרישות אוזניים
וכך זה נגמר.
כך זה היה.
ואת העבר לא נוכל לשנות.
אבל העתיד עוד לפנינו
ובכך אין מה לטעות.
שמונה עשרה שנה למוות הנורא
שמונה עשרה שנה שאיתנו הוא כבר לא נמצא
ואותו לא נשכח
ולא רק כי מאיתנו כך מבקשים
אלא כי זה נכון
לזכור את האיש
שביקש שקט
שחיפש אושר
שדאג וחשב על הכלל
ושרצה שלום.
רק שלום.
תגובות (8)
נכון א צודקת ושנה שעברה זה יצא ביומולדת שלי
הוא היה בן אדם מדהים, ושוחר שלום.
אני מסכימה איתך ב100%.
אני באמת נגד מה שעשה יגאל אמיר (ככה קוראים לו? אני תמיד מתבלבלת…) אבל אנשים צריכים להסתכל על זה מכמה נקודות. יצחק רבין גם לא היה צדיק גדול, הוא היה שמאלני (לא שיש לי בעיה אם זה) והוא לא היה מספיק זהיר. רצו שילבש אפוד מגן והוא אמר שהוא סמוך על העם מה שלא היה מאד הגיוני אחרי על ההפגנות והסיסמא שביבי היה אחד מיוסדיה: "בדם ובאש את ראבין נגרש" אבל אחר כך אמר ביבי שינצח אותו בקלפי.
זה לא רק הצד של יגאל אמיר, הוא היה רק כלי של משהו גדול יותר ועשה את זה בצורה לא חכמה.
הוא לא רצה שהם יחשבו שהוא פוחד שכל שנייה יפגעו בו.
אז כן, זה היה אירוני ולגיטימי.
אנחנו מדברים על זה הרבה….(יש לי כיתה מאד מוזרה)…ואנחנו כאילו מסתכלים על הכל. על ההפגנות אם ראבין בצורת היטלר על הכל, יש לזה שני צדדים ואי אפשר לדעת מי צודק.
בטח שאני בעד שלום אבל למשל כל ההתנחלויות היו הולכות (ואני סוג של התנחלות אז…)
:(
גבי, הכיתה שלך לא מוזרה.
שלי בערך אותו דבר.
רק שהמורה שלנו בערך מכוונת את הדיונים.
יפה שאת חושבת עליו. הוא היה איש מיוחד במינו שרצה רק שלום. אני הולכת בדרכי השלום גם כן. עוד מישהו עושה מחר בבית סיפרו טקס לזיכרו?