להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 4

היי לפני שאני צתחילה אני שחכתי לציין כמה פרטים בנוגע לכולם אז:
אוראל- עיניים ירוקות אפורות, שרירי, גבוהה ופשוט חתיך.
שם המשפחה שלי הוא שלו, וכולנו גרים בתל אביב בבית ענק עם חצר גדולה, בריכה, ובחדר של כל אחד מאיתנו יש מרפסת ומקלחת.
הזממן הזה זה הזמן של החופש הגדול.
אפשר לחזור לפרק :)
………………………………………………………………………………………………………………………………..
**נק' מבט מעיין**
וואו אני עדיין לא מעכלת את זה!!! אני עומדת לצאת לדייט !!! אויי שיט אני חייבת להתארגן בשיא המהירות!
התקלחתי, עשיתי פן עם בייביליס, לבשתי את זה (ברציתי להוסיף) שמתי מסקרה, אייליינר, אודם בהיר, וסומק בקטנה. בשעה עשרה לשמונה אוראל התקשר אליי.
אוראל: היי, מוכנה?
אני: כן, אתה למטה?
אוראל: כן, בואי
-ניתוק-
ירדתי למטה ואמרתי ביי לכולם, נכנסתי למכונית ואוראל אמר: וואו איזה יפה את!
אני: ומי זה החתיך הזה? -שנינו צחקנו-
אני: אז לאן נוסעים?
אוראל: סוד!
אני: אתה יודע שבאיזשהו שלב אני אגלה
אוראל: נכון
אני: ימעצבן!
אוראל: אני יודע אני יודע תמשיכי…
אני: חחח
-הגענו למסעדה מפוארת, גורמה כזאת, אבל היה שם משהו מוזר. לא היה שם אף אחד-
אני: וואו, מה זה הדבר הזה?!
אוראל: יפה נכון? לא הייתי בטוח אם תאהבי…
אני: יואו חשבת על זה?
אוראל: ברור! -חיבקתי אותו-
אוראל: שנשב?
אני: כן -הזמנו אוכל וכשסיימנו לאכול דיברנו-
אוראל: מעיין תקשיבי, יש לי משהו שיושב לי על הלב מאז שהכרתי אותך.
אני: מה זה? – אני מקווה שזה מה שאני חושבת!- -הוא קם מהכיסא והתיישב על הרגל (כמו שמציעים נישואין)-
אוראל: מעיין תהיה מוכנה להיות החברה שלי?
אני: כן! -וקפצתי עליו בחיבוק, ואחרי זה התנשקנו בנעימות כזאת לא מוסברת, אבל אם אתם שואלים אותי, קוראים לזה א-ה-ב-ה.
אוראל: ועכשיו להפתעה האחרונה!
אני: מה יש עוד?
אוראל: הולכים לבית מלון ללילה אחד.
אני: יואו אתה פשוט מקסים! -חיבקתי ונישקתי אותו-
אוראל: אז הולכים? ואם את דואגת בקשר להורים כבר תומר דיבר איתם
אני: כן!
-נסענו לבית מלון וקיבלנו את החדר, זה היה חדר מעוצב בלבן עם נוף מהממם כזה מהגובה.-
אני:וואו!
אוראל: אהבת?
אני: מה נראה לך? -שאלתי בציניות- -הוא חיבק אותי מאחורה ונישק לי את הכתף ואחר כך הניח את הראש שלו על הכתף שלי, כן כן אני נמוכה…
אני: אז באלך להתחיל בכיף?
אוראל: איזה כיף? -הוא שאל בכוונה -_- אין בעיה גם אני יודעת להחזיר, אבל לא עכשיו ;)-
אני: זה -אמרתי ונישקתי אותו, אחרי דקה הוא הפיל אותנו למיטה והמשכנו להתנשק.
אחרי עשרים דקות הוא שאל אותי אם אני עייפה?
אני: קצת…
אוראל: אז נמשיך בפעם אחרת. -הוא נישק אותי נשיקה קצרה בשפתיים, בסוף נרדמנו ביחד מחובקים-
-קמתי בבוקר וחשבתי להעיר את אוראל בדרך מיוחדת… אמרתי שזה יגיע בסוף! אז החלטתי לשפוך עליו קצת הרבה מים חחח… מיליתי בכלי שהיה שם מים ושפכתי עליו, לא הפסקתי לצחוק!
אז כנראה שהוא החליט להחזיר לי וגרר אותי למקלחת והתחיל להשפריץ עליי עם הדוש.
אני: הי אתה היית בלי חולצה!
אוראל: אין לי בעיה אם את רוצה להוריד.
אני: "חה חה"
אוראל: טוב איך שבא לך!
אני: אוקיי אוקיי ! -הורדתי חולצה ונשארתי רק עם חזייה וציפיתי שהוא לא ישפריץ עליי אבל טעיתי!-
אני: חשבתי שלא תשפריץ עליי!
אוראל: אז חשבת לא נכון! חחח -ואז הוא נישק אותי ואני גם זרמתי עם זה, בסוף הגיעה השעה 12:00 והיינו צריכים לפנות את החדר. מעניין איך הם יגיבו שיראו את המצב של החדר… חחח
אוראל החזיר אותי הביתה, ונכנסתי הביתה. כמובן אמא ישר התחילה עם השאלות… ועניתי לה על הכל.
אחר כך תומר בא אליי לחדר וחקר אותי.
אני: כן תומר
תתומר: היי איך היה ?
אני: בסדר גמור -עניתי בחיוך-
תומר: אז אתם ביחד?
אני: כן
תומר: ואיפה הייתם?
אני: במסעדה ואז בבית מלון ללילה אחד.
תומר: ועשיתם את זה כבר? -הוא שאל מפוחד חחח, הגיע הזמן לעבוד עליו חחחח- -עשיתי את עצמי בוכה- תומר: מה קרה?!
אני: אוראל הכניס אותי להריון! -אמרתי "בבכי"- תומר: מה?!!!!?!?! -ערן ודור כנראה שמעו אותו ושאלו מה קרה והוא סיפר להם. עכשיו כבר התחלתי לבכות מצחוק!-
ערן: מה באמת?!?!?!?!
אני: לא… חחחחחחחחחחחחח -לא יכלתי כבר לעצור את הצחוק והם פשוט היו בהלם, הפרצופים שלהם היו כאלה מופתעים כאילו נפל עליי הרגע מטאור!-
דור: את עבדת עלינו?!
אני: כן חחחחח
-ערן אמר להם רגע לבוא והם התלחששו לדקה-
אני: אמממ גם אני פה!
ערן: יודעת מה כל השנים האלה את לא הצלחת לעבוד עלינו ועכשיו כן!
דור: אז הנה הפתעה במיוחד בשבילך…
תומר: בואי החוצה רגע יש שם משהו בשבילך!
-ירדנו למטה וברגע שיצאנו מהדלת דור תומר וערן הרימו אותי ורצו לבריכה וקפצו פנימה עם הבגדים והכל!
צרחתי כשהם רצו והם צעקו כזה כדי להבהיל אותי חחח מטומטמים אלה… אמא ואבא שיצאו מהבית בגלל הצעקות התחילו לצחוק בדלת וגם בגלל המצב עכשיו עם האיומים אז היו שם שומרים שגם הם צחקו!-
אני: מפגרים!
דור: תודו שהיה כיף!
תומר: צודק צריך לעשות את זה שוב! -הוא אמר והסתכל עליי ואני החזרתי מבט כועס והם צחקו-
התחלנו משחק התבעות, משהו שאנחנו משחקים מאז שאנחנו קטנים חחח. זו לא אשמתי שגדלתי בבית עם 3 אחים בגדולים שהם בנים!-
אני: ניצחתי!
ערןף לא לעוד הרבה זמן!
דור:מה אתה אומר?
תומר: אני מנצח! -וככה המשכנו עד שאמא אמרה שעוד שעה ארוחת ערב.-