עלילות הוגוורטס- לפני חמש שנים… (פרק 8)

לפני חמש שנים הכרתי ילדה שקראו לה ריקי. היה לה שער ג'ינג'י-אדמדם, עיניים בהירות מאוד- לא מובן הגוון. היא ואני היינו חברות צמודות, עד שנעלמה, לפני חמש שנים. ונחשו מה?
הלכתי במסדרונות, ולפתע נתקלתי בנערה בגילי, אך בשכבה החמישית (~מוזר~). הבטתי בה, לאמר לה סליחה ואז-
"ריקי?", "שירן?" אמרנו באותו הזמן. התחבקנו. ומן הסתם, הרגשתי זרם חשמלי בגב.
"נשארת מושבעת של תעלולים, הא?". צחקנו.
"גריפינדור?" שאלה אותי.
"כן"
"את מי שקיבלה את העונש עם מאלפוי?"
"כן"
"אוי. נתת לו בעיטה באשכים, אני מניחה"
"כמו תמיד"
שוב צחקנו. באיזשהו אופן התגעגעתי אליה.
למה באיזשהו אופן?
אולי כי כל חודש רבנו מינימום פעם אחת. אולי כי היא פשוט מתנהגת בצורה כל כך מגעילה.
אבל אם היא הייתה באמת גרועה היא הייתה בסלית'רין, לא?
אבל היא ברייבנקלו. אז אין מה לדאוג!
המשכנו בדרכנו, ועכשיו אני יושבת בחדר הנחיצות, מאלצת את מאלפוי והארי לסבול זה את זה, ומונעת מהרמיוני לשנוא את רון בעתיד ולהפך.
"בשנה הרביעית, רון, אל תגיד להרמיוני כלום שהיא וקרום ילכו יחד לנשף. הרמיוני, אולי עדיף שבכלל לא תלכי איתו. רון, תזכור להזמין אותה".
כרגיל, הם מביטים בי במבט מוזר. אני מניחה את המחשב בצד. "מה אתם בשוק? אתם תהיו מאוה- לא חשוב. תשכחו מה אמרתי!"

טוב..
זהו לבינתיים. אה כן, אולי יעניין אתכם שאחרי ה"אני מניחה את המחשב בצד" הארי כתב. הוא כנראה חושב שאני הייתי רוצה שזה יופיע שם. ("אני לא חושב, אני בטוח שאת היית רוצה שזה יופיע שם"). "צודק, הארי"