החיים לא משהו – עונה 3 – פרק 18 ~אחרון~

עברו ארבע שניים, אני עכשיו בת 20 וחצי, אני ונדב עזבנו את הפנימייה, הלימודים נגמרו (:
אני דוגמנית נחשבת, חלום חיי התגשם, נסעתי לחול המון בשביל תצוגות אופנה וצילומים, נדב בא אחרי לכול מקום, הוא דואג לי.
אתם בטח שואלים מה עם שאר החברות שלי, מאותו היום שדיברתי עם איב על השינוי, היא השתנתה, היא כבר לא הולכת עם מכנס קצר שרואים את התחת וחולצות צמודות, היא הפכה לחלק מהחברות שלי, גם אור ספיר ומאי קיבלו אותה, עד היום אנחנו מקשר, מנסות להיפגש כמה שיותר…
איב ומייקל ביחד, הם כבר שנה ביחד, ידעתי שהם מתאימים, הם ממש חמודים ביחד.
גם מאי ודילן ביחד, הם בהתחלה לא קיבלו את נדב, הם אמרו שהוא לא בשבילי, רבנו, אחרי שבוע הם באו אליי וביקשו סליחה, קפצתי עליהם בחיבוק, זה אחד מהדברים הכי חשובים בשבילי, הקרובים שלי אוהבים את בן הזוג שלי, בעלי.
אושרי ואור גם עדיין ביחד, גם הם לא עברו זוגיות קלה, מה לעשות ככה זה עם ערסים, בימיים שהם רבו הייתי ישובת ליד אור אפילו כל היום, כי עושים הכול בשביל חברות.
אתם זוכרים את נטע? החברה של דניאל. לפני שנה וחצי היא חלתה במחלת הסרטן הנוראית, לצערנו היא לא שרדה אותה ונפטרה. דניאל לקח את זה הכי קשה, הוא התאבל אליה במשך חצי שנה, ספיר הייתה איתו כל הזמן הזה, הם התחברו והפכו לזוג.
אני ונדב עדיין ביחד, הוא כל החיים שלי! עברנו לגור ביחד, אנחנו גרים בבית פרטי ענקי ומפואר, ההורים שלי לא חוסכים עליי שקל, הוא נמצא רוב היום באימונים/משחקים אני הולכת איתו להרבה משחקים ואימונים, כיף לי לראות אותו מאושר (:
היום יש לו משחק על הגביע, אבל 5 שעות לפני יש לו אימון, לבשתי את החולצה האדומה שלו שהוא הביא לי מאחד מהמשחקים שלו, שמתי את הצעיף האדום סביב צווארי וירדתי למטה
אני: "חיים שלי" אמרתי ונתתי לו נשיקה על השפתיים
נדב: "יוצאים"
אני: "כן" אמרתי בחיוך
הוא לקח את התיק הענק שלו ויצאנו מהבית, נסענו באוטו שלו לאצטדיון, נכנסנו לבפנים, אמרתי לכולם שלום, כולם מכירים אותי שם (:
התיישבתי על אחד מהכיסאות שביציע, נדב התיישב לידי,
אני: "אתה לא צריך להתאמן?" שאלתי אותו
נדב: "יש לי עוד חצי שעה" אמר
אני: "אתה יודע שהייתי קטנה שיחקתי כדורגל?" אמרתי והוא צחק
נדב: "לא מתאים לדוגמנית לשחק כדורגל" אמר וצחק
אני: "שקט אני יותר טובה ממך" אמרתי
נדב: "הצחקת אותי" אמר
אני: "תתפלא"
נדב: "בואי" אמר וקם מהכיסא
אני: "לאן?" שאלתי
נדב: "להוכיח לי שאת יותר טובה ממני"
אני: "אבל אני עם עקבים"
נדב: "מי בא למשחק כדורגל עם עקבים?!?"
אני: "דוגמנית" אמרתי וצחקתי
נדב: "את מפחדת להפסיד" אמר והתיישב בחזרה
אני: "אני יודעת" אמרתי כשאני צוחקת
נדב: "אני המסי הבא" אמר
אני: "ואני הבר רפאלי הבאה" אמרתי
נדב: "לא כפרע, בר יותר יפה ממך"
אני: "אז מה, מסי יותר חתיך ממך ויותר טוב ממך" אמרתי מרוצה מעצמי
נדב: "שקט שקט"
אני: "קודם תבקש סליחה"
נדב: "סליחה" אמר
אני: "ילד טוב" אמרתי ונתתי לו נשיקה על השפתיים
___: "כחלווווון" שחקן קרא לו
נדב: "אני באאאא" צעק בחזרה
אני: "ביי חתיך" אמרתי ונתתי לו עוד נשיקה קצרה על השפתיים
נדב: "ביי כוסית" אמר והלך

-משחק-
התיישבתי במקום שלי, יותר נכון בשורה שלנו, כול החברים שלי ושל נדב באו למשחק, אבל כולם, מאי ישבה לידי מצד אחד ומצד שני ספיר.
המשחק התחיל
לא הפסקנו לשיר שירים לנדב, היה ממש כיף
___ : "ניל שמואלי?" איזה מישהו צעק/שאל, הסתובבתי אחורה, אולי איזה סתם מעריץ, איזה ילד בכיתה ה' נופף את ידו, לא זיהיתי אותו, הוא ישב 2 שורות מאחורי
אני: "אני עוד שניה חוזרת" אמרתי למאי וקמתי ממקומי עליתי 2 שורות למעלה, מי זה?? התיישבתי לידו, הוא ישב עם עוד 2 חברים שלו.
___: "אההה ניל שמואלי" חבר של זה שנופף לי אמר
___: "את זוכרת אותי?" שאל זה שקרא לי
אני: "לא, אני אמורה לזכור?"
___: "חבל בייביסיטר טובה"
אני: "אומייגדד יואב" אמרתי ונתתי לו חיבוק
___: "היא הייתה בייביסיטר שלך??" אמר החבר השני
אני: "מה קורה איתך? בן כמה אתה כבר?" שאלתי
יואב: "כיתה ה' "
אני : "דייי" אמרתי לא יכול להיות שהוא גדל כל כך הרבה !!!
___: "אמרו לך פעם שאת יפה?" חבר של יואב שאל
אני: "תתפלא אבל כן"
יואב: "מפגר אח שלי חבר שלה"
___: "את חברה של נדב??" שאל
אני: "כן" אמרתי צוחקת, "הלכתי, יואב דבר איתי" אמרתי והלכתי החזרה לשורה שלי.

-סוף המשחק-
ניצחנו, 3-1 לנו, נדב הבקיע 2 גולים!!
"ניל שמואלי, נא להגיע למרכז המגרש" שמעתי בכריזה, אימאל'ה, מה עשיתי?
ירדתי לדשא, נכנסתי לדשא, בדיוק הקבוצה של נדב הצטלמה עם הגביע, נדב התקדם עליי שביד אחד יש את הגביע
נדב: "לעולם לא ויתרתי עליך ולעולם לא יוותר, את כל מה שחיפשתי באישה, התינשאי לי?" אמר וירד על ברך אחת, הוא הוציא ממכנסו קופסה קטנה שבתוכה טבעת מושלמת, בכיתי מרוב אושר, הסתכלתי לצדדים, ראיתי שכול החברים שלי מחזיקים שלט ענק שכתוב בו 'ניל, התינשאי לי?' ירדתי גם על הברכיים כשאני אומרת כן, התנשקנו, מסבבי שמעתי רק מחיאות כפיים.

אולי החיים לפעמיים נראים לא משהו, אבל אסור לוותר עליהם, החיים זה המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל, אין דבר ששווה ערך עליו. אם עוברת לכם תקופה לא טובה או אתם חושבים שהחיים שלכם הם לא משהו, אסור לוותר, אסור!
תמיד תזכרו שאחרי כל ירדה באה עליה…..