פרנויה – פרק 21

עייני נפקחות לאט למיטה ריקה וקרה, רק סדין בד לבן מכסה את גופי העירום.
אני קמה לאט מהמיטה, יושבת על קצה המיטה ורגליי נוגעות במרצפות הקפואות, החורף הקר שב להכות במדינה הקטנה.
אני קמה לעמידה זקופה, מתקדמת אל דלת חדר השינה ונעצרת באמצע, מרימה חולצה ארוכה וגדולה של עומר בצבע אפור מעל רצפת האריחים, משחילה את החולצה על גופי ונותנת לסדין הלבן ליפול ארצה על הרצפה הקרה.
עדיף את החולצה הזאת מאשר כלום, אירועי אמש תקפו אותי, חוזרים אלי אחד אחרי השני, מזכירים לי את הלילה המדהים שעבר עלי.
העפתי שוב מבט מהיר וקצר בחדר, שמה לב שאין שום זכר ולא הקטן ביותר לעומר, פרט לבגדים שלבש אמש הזרוקים לצד המיטה, יצאתי החדר הלא כול כך גדול, מעיפה מבט מהיר במסדרון הקטן ועוברת אל המטבח המחובר לסלון.
עייני נפגשות במראהו הגברי של עומר, חיוך מידיי עולה על פניי השזופות, הוא מדבר בפלאפון על משהו בעבודה, כעבור רגע קל הוא מנתק את השיחה הקצרה.
הוא יודע שאני עומדת לידו, הוא מודע לכך שאני שומעת אותו, רואה אותו, אך בכול זאת הוא התעלם ממני לחלוטין, כאילו לא הייתי שמה כלל.
זה ריסק את הלב שלי באיזה שהיא צורה.
הוא התעלם מהנוחכות שלי לידו, הוא חלף על פניי גורם להכול לקפוא לשנייה קצרה ובודדה , אני, הדם הזורם בעורקיי, אפילו ליבי הדופק בעוצמה בתוך בית החזה שלי עצר לרגע קל.
כעבור רגע קצר ומהיר טריקת הדלת הראשית מהדהדת ברחבי הדירה הקטנה והריקה, הלב שלי נשבר עם הטריקה הרועמת כול כך חזק באוזניי.
רועמת ומהדהדת גם אחרי שהלך ועזב, גם אחרי שהדלת כבר סגורה לחלוטין.
זה שרט אותי באיזה שהיא צורה, במיוחד אחרי מה שקרה אתמול, במיוחד אחרי הלילה שעבר עלינו ביחד.
הלילה בו שכבנו…
מחשבות שליליות עלו במוחי ממלאות את מחשבותיי, הוא שונא אותי, אין ספק שהוא חושב שזאת הייתה טעות אחת גדולה וענקית.
ברגליים כושלות אני ממהרת אל חדר הרחצה הקטן והיחיד שבדירה, מסירה מעל גופי העירום את החולצה הגדולה והאפורה של עומר המעקצת על עורי רק מהמחשבות עליו.
ההתעלמות הזאת, הוא לא היה אמור להתעלם ממני ככה, במיוחד לא אחרי הלילה, במיוחד לא אחרי ששכבנו…
זה לא יוצא לי מהראש, ליל אמש היה מדהים, אבל הבוקר גרוע כול כך.
אני נכנסת אל המקלחת הצפופה , מדליקה את המים החמים הזורמים מהשפורפרת שמעל ראשי, המים החמים מרטיבים אותי, מכסים אותי כמו שמיכה מעלה אדים, מנקים אותי מכול דבר שהוא, מחשבות, זיכרונות, המים מנקים אותי מליל אמש.

אני יוצאת מהמקלחת הרותחת והמעלה אדים, עוטפת מגבת לבנה סביב גופי העירום והרזה, מנקה בזהירות את כול מה שמסביבי, ומארגנת את חדר הרחצה המבולגן הסובב אותי מכול עבר.
אני מנגבת את גופי הרטוב עד שהוא ייבש לגמרי, ולובשת בגדים תחתונים ופיגמה ארוכה ודקה.
זאת הולכת להיות שבת ארוכה וגשומה.
נאנחתי בשקט, ביני לבין עצמי, נותנת שוב למחשבות למלא וללכלך את המוח שלי.