I'm looking for freedom – פרק 4

וואו. לא תיארתי לעצמי שהמצב בצד השני כה גרוע. זה נורא.
ישבתי על האדמה היבשה, מזועזעת. אז ככה הם חיים? זה לא הגיוני.
נער, צנום עד כאב עבר לידי.
"שלום?…" הוא אמר חצי בשאלה. "את…ניראת לא מכאן, אני מתכוון.. בריאה, לא סובלת מתת-משקל, חזקה.." לא ידעתי מה לומר לו. אם אני יגיד שאני בת המלך יהרגו אותי. אני ישקר בינתיים.
"אה… אני…. כן מפה." שיט. זה מזה לא אמין.
"אוקיי.."
"אתה רעב?" אמרתי ולא חיכיתי לתשובה הידועה מראש. הוצאתי מיד כיכר לחם גדולה שארזתי לפני הבריחה בתיק.
"מה? מאיפה?! רגע… את לא מכאן! לא ראיתי לחם כבר עשר שנים! יש פה בצורת!"
"אה.. טוב.. בוא רגע לצד אני יספר לך." עניתי לו בזמן שהוא טרף את הלחם בשקיקה.

כשעמדנו בצד, מתחבאים מעיניי כל, סיפרתי לו בלי לדעת מה תיהיה תגובתו.
"אני…טוב קשה לי להאמין לך. אם את בתו של המלך, יש לך כל מה שאת רוצה, מפנקים אותך בלי סוף, את אף פעם לא רעבה, ולא חולה… למה באת לפה?!"
"כי הוריי ניצלו אותי, עינו אותי. רציתי חברים, אהבה, נורמליות."
"אבל… כנראה שלא ידעת מה המצב פה."
"זה נכון.." מילמלתי בעצב. "אתה יודע מה? אני ישנה פה את המצב. אני יודעת שזה נשמע מטורף אבל יש לי רעיון…"