על קשתות ושמלות נשף -פרק שישי

וויליאם טרק את הדלת מאחוריו ונעל אותה
"אם הזקן הזה חושב שאני אלמד את המפונקת הקטנה איך שוטפים כלים אז הוא טועה!" הוא מלמל לעצמו, רותח מזעם. "מי לעזאזל הוא חושב שהוא?!" אמר. הוא הרהר בדבריו של זאק "לשתות ולהתאמן זה לא נקרא משהו חשוב לעשות!" וויליאם הביט סביבו בתסכול. "אני חשוב לספינה הזאת לא פחות מהזקן"
חדרו היה מרוהט בדלילות מיטה, ארון, שולחן וכיסא. הוא קבע מוט בקיר. ותרם גם את כל החתכים והחריצים בקירות. הוא זכר את הסיפור של כמה מהם. ידו עברה אל חתך קצר ועמוק שהיה בגובה של מטר ועשרים מאל הרצפה "זה מהפעם שזאק רצה לבדוק כמה אני טוב. פחות משעה אחרי שהגעתי לכאן" וויליאם חייך בשעשוע שנזכר בפניו של זאק שהחץ ננעץ לכול אורכו בעץ הקשה.
עיניו ננעלו אל שקע גדול בקיר שניצב בגובה מטר שלושים מעל הקרקע וידו גיששה לצלקת התואמת בגבו
"וכאן זאק הטיח אותי בקיר במהלך קטטה." אפילו הזיכרון הזה הציף אותו נוסטלגיה משונה
"לכול פרט קטן בחדר הזה יש סיפור" הוא אמר לעצמו "אבל מה מספר הסיפור הכולל?" תהה במין סקרנות עמומה
"ממתי אתה נהית לי כזה פילוסוף?" שעל אותו קול מוכר. הוא ראה את זאק עומד בפתח
"איך לעזאזל נכנסת לכאן?!" זאק חייך חיוך ערמומי. ושלח יד לעבר כיס מכנסיו "כדי שתתחיל להחביא את המפתחות שלך טוב יותר." זעם גאה בוויליאם "צא מכאן מיד!!!" הוא צעק. זאק נראה קר רוח
"למה?" הוא שעל בהתגרות. "פשוט לך כבר!!!" זאק נד בראשו לשלילה "אני מבין שאתה רוצה שאני אעזוב אבל מדוע?" וויליאם עמד מולו. מראה זה היה יכול להיות מרשים בהחלט אמלא זאק היה ענק כמעט שני מטרים גובהו. "כי אני אמרתי לך ללכת!" חיוכו של זאק גדל עוד יותר. את המילים הבאות אמר לאט ובקול מתגרה "אבל למה?" וויליאם זינק אליו. הוא לא יכל לבלום את כעסו יותר.
זאק הדף את המכה בקלות והצמיד אותו לקיר. בלי יכולת לזוז, "הזעם שלך תמיד יכשיל אותך נערי. אנא ממך תשתדל לשלוט בו שאני מדבר. בקשר למצב הנוכחי אני מבין את התסקול שלך. אתה מאמין שאתה יכול לשמש כהרבה יותר משמרטף. ואני מסכים איתך, אבל כייון שאתה לא מבצע שום עבודה אחרת אל הספינה בניגוד לשאר הצוות. ומכייון שאתה היחיד שמתאים אני אכן מיניתי אותך לשומר של הנערה. ואתה תבצע את התפקיד באותה התמדה ודביקות במטרה שאתה מבצע את תרגילי הכושר המחורבנים שלך
בנוסף בניגוד לתרגילי הכושר שלך אתה לא תשתה שום משקה חריף במהלך העבודה הזאת האם זה ברור!!!" וויליאם רתח מזעם "שאלתי האם זה ברור?!" זאק צרח פעם נוספת "כן…" מלמל וויליאם
"יופי אתה מוזמן לחזור למסע ההרס העצמי שלך"
"לך לעזאזל" אמר וויליאם בשקט והירהר בדבריו
הוא הבין מזמן שהוא יהרוג את עצמו בסוף אם כל השתייה הזאת זה לא כל כך הפריע לו
עד שהוא ראה אותה