רצונות מבולבלים

היא יודעת, היא שומעת,
היא מרגישה את ליבי דופק.
היא נושמת, מגששת,
מחזיקה את נשמתי בידה.
היא מדברת אליה, גורמת לה לזוז,
היא עושה הכל, כל מה שהיא רוצה.

אני רוצה לברוח, לראות לה שלא הכל נכון,
אני רוצה לצרוח, להראות לה שהיא לא יכולה לשחק בי,
וכשיגיע הרגע הזה, הו! הוא עוד יגיע,
אני אזרח מאושר, רק מלראות אותה נשברת,
אני אחייך באושר, רק מלראות אותה הולכת…

היא נושקת, לוגמת,
היא כובלת את ליבי בכבלים,
לא משחררת.
היא יודעת מה אני רוצה, מה כואב לי, ואיך,
היא אומרת שבסדר, אני אומר שלא,
היא אומרת שהיא עוד תשחרר,
אבל אני יודע מה יקרה.

אני רוצה לראות את פנייך, את המבט הגדול,
אני רוצה להרגיש את שפתייך, את הטעם המתוק,
את חלק ממני, רק תביני זאת,
אני צריך שנייה אחת מהכל, ממך…
אני רוצה ללכת רחוק, אני רוצה להעלם,
את תאלצי להסתדר בלעדי, מצטער.