המסע אל המילקי האגדי!

"גלימר! הבטחת לי מילקי! מיטונפת…." אמר אח של גלימר, תומר, ובעט בשולחן.
"אין לי!" התעקשה גלימר, היא הקפיצה בידה כדור אדום קטן.
"אז בואי נעשה תחרות על המילקי של השכנים!" התחנן תומר.
"המממ..אוקיי!" אמרה גלימר, ושנייהם הלכו להחליף לבגדיי ספורט, כי הדרך ארוכה ומסוכנת.
הם ירדו במורד המדרגות, הביטו אחד בשני ופצחו בריצה מהירה אל עבר המקרר של שכניהם, מר וגברת פיכסלבאום, מר וגברת פיכסלבאום ידועים בקמצנותם, כך שיהיה קשה לחלץ מהמקרר שלהם את המילקי המיועד.
"שלום מר וגברת פיכסלבאום!" אמרו תומר וגלימר בתמימות, הם חייכו חיוך תמים, לא יודעים מה מצפה להם מעבר לדלת.
"משה, בוא תפתח להם! אין לי כוח. ואל תיתן להם את המילקי!" אמרה גברת פיכסלבאום וגירדה את החצ'קון הענק שעל רגליה, תומר וגלימר הביטו בה בזעזוע.
"את האמת, אינה יקירתי, החבאתי את זה בקומה האחרונה" אמר מר פיכסלבאום וגירד בראשו.
"מה? איך אתם רוצים שנשיג מילקי עכשיו?!" התעצבן תומר והתכוון לבעוט בקיר, אך בטעות בעט בגברת פיכסלבאום, שלא נראתה שמחה במיוחד מזה.
"תצטרכו לעלות לקומה האחרונה" אמר מר פיכסלבאום.
"איך אתה מניח לשני הפרחחים האלה?! הם באו לגנוב את האוצר הכי חשוב לנו! והם בעטו בי!" צעקה גברת פיכסלבאום, שלפה רובה תפוחי אדמה ממכנסה, והתקדמה אל גלימר ותומר.
גלימר תפסה בידו של תומר, והם התחילו לרוץ במעלה המדרגות כאשר גברת פיכסלבאום השמנה נגררת מאחוריהם, מנסה לסחוב את משקל גופה, ואת משקל חצ'קונה.
"יש עוד 3068 קומות לעבור!" התייפחה גלימר, תומר גם נראה דיי מאוכזב, הם הכירו את הבית של מר וגברת פיכסלבאום טוב טוב, כי הם פרצו לשם כמה פעמים. הם עברו משאיות, גגות של בתים, ראשים של אנשים, בדרכם אל המילקי הקדוש.
~קומה מספר..1~
קומה מספר 1 הייתה דיי קטנה, אבל הקירות והרהיטים זזו שם, כך שגלימר ותומר כמעט החליקו.
"יאאאא תומר!" צרחה גלימר, הם הבחינו בדלת ויצאו משם.
~קומה מספר 2~
בקומה מספר 2 התגוררו מפלצות, דרקונים, חדי קרן, ג'סטין ביבר, בקיצור, הרבה חיות!
פתאום מפלצת אחת זינקה לכיוונם.
"אני דסטיני הגאונה!!" צעקה גלימר וקפצה.
"אני תלולה הגאון!!" צעק תומר וקפץ, המפלצת נעלמה והם רצו אל הדלת.
~קומה מספר 3~
בקומה מספר 3, החדר של גברת פיכסלבאום, היו הרבה חצ'קונים מקולפים, לא מחזה נעים בעליל, למעשה, החצ'קונים הצליחו ליצור שם מדינה משלהם, חצ'קוליאל. כשלפתע חצ'קון ענק קפץ עליהם, וחסם את הדלת.
גלימר ותומר התחילו לחפש חפץ חד, שלבסוף תומר הוציא את האולר שלו מכיסו, הוא דקר את החצ'קון וקילף אותו.
"תומר, למה לעזאזל יש לך אולר?!" צווחה גלימר וסטרה לתומר.
"שליקו מהמכולת אמר לי לקלף לו את החצ'קון ברגל, ברחתי עם האולר!" אמר תומר והסמיק.
"דביל!" נזפה בו גלימר, הם הבחינו בדלת ויצאו משם.
~קומה מספר 4~
בקומה מספר 4… לא היה כלום, חוץ מחושך. כשלפתע יצאה רוח אלוהים ואמרה:
"ואני בורא את השמיים והארץ, ויהי אור!" אמר והדליק את מתג האור.
"אז כנראה שבריאת העולם באמת התחילה בבית של הפיכסלבאומים…. לא התפלאתי שהם כל כך מבוגרים!" אמר תומר וסטר לעצמו, מוודא שהוא לא בחלום.
המקום נראה כמו גן עדן, גלימר ותומר עצמו את עייניהם חזק מאוד, לפתע הופיעה דלת, הם פתחו אותה ויצאו.
~קומה מספר 5~
בקומה מספר 5 התגורר לו שדון, מר פנוני, הוא היה מאוהב בפנונית, ואיך שתומר וגלימר נכנסו הוא נישק אותה.
"אוי העיניים!" צווחה גלימר וכיסתה את עיניו של תומר המופתע.
"אולר, אולר, אולר…" תומר התחיל לחטט בכיסו, בסוף הוא שלף את האולר.
"וקוואבנגה!" קרע תומר את מר פנוני, מול עיניה של גברת פנונית.
"מה עשית?! אני אפחלץ אותך עם צלופח!" יבבה גברת פנונית והוציאה מכיסה צלופח.
תומר וגלימר ברחו אל הדלת.
~קומה מספר 6~
קומה מספר 6 הייתה ורודה ומנצנצת מדיי, מנצנצת בצורה שגרמה לתומר וגלימר לכסות את עיניהם.
היו שם אלפקות.
"אלפקות!!! יואו!! איזה חמוד!! בא לי להתחתן עם אלפקה!" אמר תומר וקפץ על גבה של האלפקה, היא הפליצה נצנצים וברחה משם. גלימר גררה את תומר החוצה דרך דלת שהופיעה שם, וטוב שכך.
~קומה מספר 7~
בקומה מספר 7, היו תולעים. גועל נפש של קומה.
"הצילו!" צרחה גלימר וקפצה לידיו של תומר.
"התולעת תאכל אותי!" צרחה שוב וסטרה לתומר.
תומר התחיל לדרוך על התולעים, פתאום דלת הופיעה שם.
"זה היה מהיר.." מילמל ורץ בעודו מחזיק את גלימר אל עבר הדלת.
"אלוהים הציל אותי!" צרחה משמחה גלימר, והם יצאו מהדלת הסגולה המכוערת.
~קומה מספר 8~
בקומה מספר 8 היה ג'ונגל, היו שם קופים, גורילות, זברות, אריות, דוביי פנדה, שניצלים מעופפים, ועוד. לא היה נעים… בכלל…. הם ברחו משם מהר.
~קומה מספר 9~
קומה מספר 9 הייתה מלאה בממתקים, גלימר ותומר נפלו עייפים על סוכריית טופי ענקית, לפתע הסוכרייה קמה והפכה לאישה ענקית.
"בלופ בלופ בלופ, הנופ הנופ הנופ הנופ!" נהמה האישה וניסתה לאכול את גלימר.
"הצילו!!!!!!" ברחו גלימר ותומר אל הדלת, היישר לקומה מספר 10.
~קומה מספר 10~
בקומה מספר 10 זרח לו אור, אור מדהים, היישר מהמקרר.
"הנה המילקי!" צווחה בהתרגשות גלימר, אך שנכנסה, הופיעה מולה אינה פיכסלבאום, שומרת המילקי, כאשר היא רוקדת בוגי ב…. חוטיני?!
"העיניים!!!!!!!!" צרח תומר וכיסה את עיניו.
"הצילו! הצילו!" צווחה גלימר.
"יאללה חברה… אני סיימתי את העבודה שלי היום, ומשה, וואלק אתה! אתה מחר מסדר לי את הכסף כן?! כפרה עלייך…. אין!!" יצאה משם אינה.
תומר וגלימר הביטו אחד בשני בהתרגשות.
"לי לי לי ולי לי לו!" צרחו ואכלו את המילקי בהנאה.
~הסוף~