מתחת לאדמה פרק 20 (קאמבק ^_^)
"מה לזעזאזל זה היה ?"אמרה וונדי שהייתה בהלם כמו כולנו .
"אני … אני לא יודעת אנחנו חייבים לעוף מפה .עכשיו ! " לא הייתי צריכה לשכנע אותם .עד לפני שסיימתי את המשפט התחלנו לרוץ לעבר היציאה מהאולם הגדול .
הרגשתי ממש כאילו עבר נצח עד שהגענו אל היציאה מהארמון ,נצח שבו הייתי חסרת אונים וחסרת מילים .המחשבות הציפו את ראשי ,כלומר כל מה שרקה לקח אולי עשרים דקות לא או אולי יותר .
איבדתי תחושת זמן וכשהגענו אל העיירה בריצה הבנתי שעברו לפחות שלוש שעות .
כל האורות היו כבויים מלבד אורות החירום האדומים שהבהבו בקרוב מאזיקים יתחילו לעבוד ואנחנו נהיה בצרות .
"סקרלט מה עושים ?" שאל אותי אנטר בקול שנשמע על סף בכי .
"אני … אני לא יודעת .פשוט לכו לבתים שלכם עם השומרים יראו שלא עזבנו את המקום אולי האזיקים לא יפעלו " ניסיתי לכשנעה בזה יותר את עצמי מאשר אותם .
"לא נכון " אמרה אליס וקטע את רצף המחשבות המבולבל שלי ,כולם הביטו בה ." אולי ג'ואנה צודקת את לא באמת יודעת מה לעשות נכון ? ואנחנו נסתבך וזה יהיה רק באשמתך כי סקרלט הקטנה והמושלמת הייתה צריכה הצלה עכשיו האזיקים יעבדו וכל אחד ואחת מאיתנו נסבול וזה יהיה בגללך אני … אני לא רוצה לדבר איתך יותר " היא ירתה את המילים לכיווני כמו חיצים ,חצים עטופים בשכבה עבה של רעל .והם פגעו בי .כולם .
לא ידעתי מה לומר פשוט עמדתי שם קפואה בזמן שאליס רצה לכיוון ביתה .
"י…יש עד משהו שחושב ככה ?" שאלתי בקול חרישי מודעת לגמרי לעובדה שבכל רגע האזיקים יתחילו לעבוד .
חברי לא אמרו דבר אבל כשהרמתי את מבטי המושפל ראיתי שנשארתי רק עם רוקסי ,קאסאנה ו..לוק.
"כולם הלכו " אמרה רוקסי את המובן העלב .
"חבר'ה עם … עם תלכו אני … אני אבין אני לא רוצה לסבך אתכם יותר " דמעות התחילו לזלוג מעיניי ושתוף את הלכלוך מפני .
ואז התחלתי להרגיש את הכאב .
זה קרה ,האזיקים התחילו לפעול .הכאב היה חד וצורם ועבר בכל גופי כאילו זרמה לי חומצה באורכים.
הראיה שלי התחילה להתשתש ונפלתי על בירכי .
"סקרלט … את בסדר? " שאל לוק .הוא אמד מעלי ומבעד לתישתוש שבעיניי ראיתי שהוא נראה בסדר לפחות לאומתי .
"אני … אני …" הכל החשיך והכאב פסק .
תגובות (1)
יאיייייייייייייייייייייי