על קשתות ושמלות נשף -פרק רביעי

וויליאם הרים את עצמו פעם נוספת מאל המוט שהיה קבוע בקיר העץ
ביד אחת הוא אחז במוט ובשנייה במשקה
עורו החיוור נצץ מזיעה
שאר הצוות ישבו לאכול עכשיו ארוחת הערב. כרגיל הוא לא הופיע, וויליאם אינו רחש חיבה לארוחות גדולות. הוא אכל מעט ולבד. קולות צחוק הגיעו לאוזניו. הוא ידע שחלק גדול מהם מגיע מבדיחות אל חשבונו.
קולו האדיר של זאק התנשא מעל כול השאר בשאגה גדולה. וויליאם הרהר בעובדה שסביר להניח שהסיבה שזאק צחק בקול רם כל כך היא שכרגע סיפר בדיחה שנונה ביותר אל וויליאם עצמו. עובדה זו הטרידה אותו פחות מהצפוי. שכן הוא היה רגיל לחוסר כבוד מופגן מצד זאק ושאר חברי הצוות.
קול הגיע לאוזניו, שונה משאגות הצחוק. קול שאין לטעות בו קול הפעמון שזימן את כולם, ללא יוצא מן הכלל
לאולם האוכל להודעה חשובה. וויליאם נאנח עזב את המוט ניגב את פניו ויצא מהחדר. מקפיד לנעולו

זאק ישב בכיסאו הגדול בראש השולחן. לידו נח כיסא קטן יותר המיועד לסגנו. אך וויליאם כרגיל לא הופיע לארוחת הערב "לפעמים אני תוהה אם הילד אוכל בכלל…" הוא רטן לעצמו. זאק המתין לבואו של וויליאם כבר זמן רב. אולי הוא בכלל כבר שיכור מדי בכדי להבחין מה קורה. זאק אכן ראה את המבטים שהוא הגניב לבחורה ההיא. "טוב לפחות הוא מביע רגש כל שהוא" חשב לעצמו זאק ואכן הדלת נפתחה וויליאים הגיח פנימה הוא הלך האיטיות ליד כיסאותיהם של אנשי הצוות. נראה שהוא התיישב אל הכיסא ניסיון מכוון להפגין סמכות אך הוא נראה מגוחך לחלוטין בכיסאו הקטן ליד זאק המבוגר והמזוקן "עכשיו שכולנו נוכחים ברצוני להזכיר לכם שאחרי שהמבצע האחרון בוצע בהצלחה מסחררת יש לנו נכס חשוב לשמור איליו שכן אם הליידי תיפגע סכום הכופר ירד משמעותית. לכן אני מאמין שרצוי שיהיה אדם שתפקידו לשמור אליה אני מודיע מראש שכל מעשה מגונה בה נאסר בצורה חמורה ויגרור אחריו עונש. האם יש מתנדבים לתפקיד?"
זאק היה בטוח שמעולם לא השתרר שקט כזה בחדר האכל
"אם כך אבחר בעצמי" זאק הכריז בתסכול היו מעט אנשים שיכל לסוך אליהם שלא יבצעו מעשים אסורים בנערה זאת. כולם היו כה מפחידים למראה וגסי רוח שזאק היה בטוח שהליידי תלקה בהתקף לב. כולם חוץ מאחד…
"התפקיד שלך." הוא טפח בכוח כזה אל גבו של ווליאם שלרגע נשימתו נעתקה עד שהוא קם אחריו זאק כבר יצא מהחדר וויליאם עקב אחריו במסדרון
"אתה לא באמת ממנה אותי לשמרטף נכון?!" זאק גלגל עניים "אל תתנשא היא בערך בגיל שלך" הוא ענה בקוצר רוח "אתה לא חושב שיש לי דברים יותר חשובים לעשות!!!" זאק עיבד את סבלנותו המעטה "לשתות ולהתאמן זה לא נקרא משהו חשוב לעשות!!!" וויליאם הצמיד אתו לקיר "לך אין שום זכות לבקר אותי ממזר זקן!" נשימותיו של זאק נעשו קצרות "שלא תעז לקלל אותי פרחח בלעדי אפילו לא היית חי עכשיו!" ווילאם הטיח אגרוף בפניו וזאק מיהר להחזיר לו באותו מטבע הם התגוששו על הקרקע במשך דקות ספורות עד שזאק ריתק את וויליאם בגבו לקרקע. "אתה רק פרחח קטן אולי תבין כבר שאני תמיד אנצח!!! בכל דבר אני תמיד אנצח אותך אז תפסיק לנסות!!!" וויליאם הדף את זאק מאליו
חזהו עלה וירד בפראות והוא פנה אל זאק והביט בעניו מבט חודר
"כל עוד ליבי פועם. אני לעולם. לעולם לא אפסיק לנסות"