הנקמה השלישית פרק ארבע חלק א'

יצאנו מהמחנה. מולנו היתה הארגו שתיים, שאין לי מושג איך הצליחו להוציא אותה מבונקר תשע, וכולם כבר עלו עליה וחיכו לנו.
"תעלו כבר! ההפלגה מתחילה!" צעק אלינו ריי. "וטימי, אתה היחיד שיודע איך מפעילים את הדבר הזה אז אתה על ההגה עכשיו."
גלגלתי עיניים ושנינו עלינו על הספינה.
ירדתי לחדר המנועים והפעלתי את הספינה. הארגו שתיים עלתה לאוויר.
"טימי! לא כל כך גבוה!" צעק קול מלמעלה.
"סליחה!" צעקתי בחזרה והנחתי את ארגו שתיים על הים. הייתי נלהב כל כך ששחכתי שלג'ון ולליסה אסור להתקרב יותר מדי לממלכה של זאוס.
אחרי כמה דקות שלקח לי לייצב אותנו ככה שבקושי נרגיש גלים העברתי לסונאר ואז לשייט אוטומטי ועליתי לסיפון העליון.
בחנתי את החברים הכי טובים שלי. ג'ון וליסה דיברו ביניהם, אנדי וריי שתקו והסתכלו על האוקיינוס וקייטי עזרה לליסה שעמדה להקיא.
"הכול בסדר?" שאלתי.
"יש לי… מחלת ים." נאנקה ליסה. "לא חשבתי שזה… כל כך גרוע."
"עוד מעט נעלה קצת לאוויר, בסדר?" אמרתי.
היא הנהנה אבל זה רק החריף את הבחילה שלה.
"היי." אמרה ארין והתקדמה לעברי. "בעוד כמה זמן נגיע לרומא?"
"בתוך כמה ימים. ונגיע ליבשה בתוך כמה שעות."
"או שנגיע אליה עכשיו." מלמל אנדי.
"מה?" אמרתי.
"תראו."
הוא הצביע על כתם של אדמה קטן באופק. זה היה מוזר, לא היינו אמורים להגיע ליבשה עד הערב… ואז הבנתי.
"סקילה וכריבדיס." מלמלתי. "אנחנו בכניסה לים המפלצות."