מה את שותקת תגידי משהו פרק 25

נכנסתי לחדר ונשכבתי על המיטה וסוף סוף קלטתי אני רצחתי! נכנסתי למקלחת בשביל להוריד ממני את היום המסריח הזה ופתאום שמעתי כל יריה יצאתי מהמקלחת שמתי עלי מגבת לקחתי את האקדח שלי ורצתי למסדרון וראיתי גם את אחי אורי עומד מחוץ לחדר והמום בדיוק כמוני
"מאיפה זה מגיע?!" שאלתי אותו בלחץ
"לא יודע" הוא אמר
"אוקיי איפה אמיר?! " שאלתי אותו בלחץ ולשנינו נפל האסימון שהיריה כנראה מגיעה משם. דרכנו את האקדחים שלנו ורצנו לחדר של אמיר פתחנו את הדלת וראינו את אמיר חי
"איזה מזל !" צעקתי ורצתי לחבק אותו. חיבקתי אותו וראיתי שהוא עדין המום
"אמיר מה קרה" שאלתי אותו והסתכלתי למקום שהוא מסתכל זה היה המרפסת שלו ועל הרצפה היה שם בן אדם.
"אמיר אל תדאג הכל טוב" אמרתי לו וסוג של ניחמתי אותו באופן פטתי
"הוא רצה להרוג אותי" מלמל אמיר
"אורי תקשר לחבר של אבא שיבוא ויתן לנו כמה הסברים ותגיד לו שינקה את זה" אמרתי לאורי ולקחתי את היד של אמיר סחבתי אותו אחרי לחדר שלי הכנסתי אותו לשירותים שטפתי לו פנים והושבתי אותו למטה בסלון עליתי והחלפתי לטייץ שחור ארוך וגופית סבא לבנה אספתי את השיער ובדיוק שמעתי את הפעמון של הדלת ירדתי ופתחתי לחבר של אבא.
"מה קורה?" הוא שאל ונכנסתי אותו לסלון
"אנחנו רוצים הסברים למה בחרת דווקא שאמיר יירש את אבא למה מנסים להרוג אותנו עכשיו ולמה לעזעזל אתה פשוט לא לקחת את המקום שלו ואיך קוראים לך לעזעזעל? " הטחתי עליו מטר של שאלות וחיכיתי לתשובה
"אוקיי קוראים לי אבי" הוא אמר ואני גיחחתי לעצמי שם תיפוסי לעברין
"בחרנו באמיר כי ידענו שהוא יהרוג רק כשבאמת צריך לדוגמה עכשיו והוא יודע לרחם אבל כשצריך הוא יהרוג. אתם הרגתם את הרוצחים של ההורים שלכם אמא שלכם לא באמת מתה מסרטן היא נרצחה ואבא שלכם חיפש את הרוצחים כל הזמן בשביל להתנקם וכשהוא היה קרוב אז הם ארגנו לו תאונה. לא לקחתי את המקום של אבא שלכם כי כולם חושבים שצריך צעירים שרימו את העסק והכי טוב זה הילדים של הבורר עצמו ועכשיו אנשים ינסו להוריד אותכם בשביל לקחת את מקומכם" אמר אבי והסביר הכל בזמן שהחברים שלו מנקים למעלה את הגופה הסתכלתי על אמיר והוא עדין נראה המום קמתי אליו ונתתי לו כאפה
"למה זה טוב" שאל אמיר שסוף סוף התעורר מהתדהמה שלו
"אינעל אמא שלך מה נהיית לי כוסית סבבה רצחת מישו הבנו מתגברים על זה" אמרתי לו
"דבר ראשון קיללת את אמא שלך גם ודבר שני בחיים שלך אל תקראו לי כוסית! " הוא אמר וסוף סוף חזר לעצמו. אבי והחברים שלו הלכו וכל אחד מאיתנו הלך בחזרה לחדר שלו לישון.
~~~~~~
קמתי בבוקר והתארגנתי לבית ספר לבשתי חולצה לבנה גינס שחור ונעליים שחורות גבוהות מקושקשות התאפרתי אספתי את השיער לקוקו גבוהה והוצאתי את הפוני לקחתי את התיק הפלאפון וירדתי למטה.
'היא יודעת על פני…' "הלו" עניתי לפאלפון
"יפה שלי אני בחוץ" אמר אושר וניתק לקחתי את התיק יצאתי מהבית ונכנסתי לאוטו של אושר
"בוקר טוב יפה" אמר אושר ונישק אותי
"עכשיו זה בוקר טוב" אמרתי לו כששפתינו התנתקו. נסענו לבצפר ירדנו מהאוטו וראינו ילדים סביב משהו
"על מה הם מסתכלים" שאל אושר
"לא יודעת אולי זה שני ילדים רבים מכות" אמרתי בהתלהבות
"טוב יאללה את באה? " שאל אושר
"נראלך שאני יפסיד מכות" אמרתי ורצתי אל החמולה של ילדים נדחסתי ביניהם ואז כשהגעתי ראיתי שזה היה בכלל ילד
"נו באמת אתם סתם מסביב ילד ואני כבר חשבתי שיש מכות" אמרתי מבואסת אש
"סליחה באמת שאני לא עומד בציפיות שלך" הילד אמר
"סולחת" אמרתי ויצאתי מהמעגל הולכת בחזרה אל אושר
"נו מה יש שם? " שאל אושר מתעניין
"סתם עוד ילד חדש" עניתי בחוסר עניין והלכנו כל אחד לכיתה שלו
"בוקר טוב" אמר תום ונישק אותי בלחי
"בוקר" עניתי ישבנו ודיברנו עד שהמורה הגיעה
"המורה יש סיכוי את נותנת לי להביא דברים מהלוקר" שאלתי את המורה
"כן אבל מהר" אמרה המורה. יצאתי מהכיתה ורצתי מהר ללוקר שלי ושם ראיתי את הילד החדש מסתבך עם הלוקר שלו
"צריך עזרה? " שאלתי אותו
"כן יש סיכוי את פותחת לי את הלוקר המספרים 16 9 31 " אמר הילד פתחתי לו את הלוקר והסתובבתי אליו
"בבקשה" עניתי לו והסתובבתי לפתוח את שלי
"דרך אגב קוראים לי אדם" אמר הילד החדש
"אור" עניתי לו בזמן שאני מוציאה את הספר סגרתי את הלוקר והסתובבתי
"עכשיו אני צריכה ללכת ביי" עניתי לו
"לאן את ממהרת? " שאל אדם ושם יד אחת על הלוקר
"לכיתה" עניתי לו מסתכלת על היד ומרימה גבה
"חבל אנחנו יכולים להנות כאן" אמר ושם עוד יד מצידי השני ככה שהוא סוגר עלי
"אממ לא מעונינת יש לי חבר, עכשיו אני יכולה ללכת?" שאלתי אותו
"אמממ לא" אמר והתקרב עם פניו אליי קצת
"חבל לא שאלתי אותך, עכשיו אתה הולך להעיף את הידיים לבד או שאני צריכה לעזור לך?" שאלתי אותו הוא גיחח והרים גבה
"תנסי'" הוא אמר
"רק תזכור שאתה אמרת" אמרתי לאדם הפלתי את הדברים שהיו לי ביד תפסתי לו יד אחת וסובבתי אותה הוא הצליך באיזה שהיא דרך להשתחרר והגיע למצב שהוא מסובב לי את היד
"אתה יודע מה אומרים על רגליים? " שאלתי אותו בזמן שהוא עדין מסובב לי את היד
"לא מה אומרים? " הוא שאל
"ככל שהם יותר ארוכות ככה הם יותר מכאיבות" אמרתי ונתתי לו בעיטה אחורית על הברך שלו והוא עזב לי את היד ונפל על הרצפה מחזיק לעצמו בברך
"את לא נורמלית! " אמר אדם
"אף אחד לא אמר לך להתעסק איתי" עניתי לו התכופפתי לקחתי את הדברים
"את סתם משחקת אותה קשה להשגה אני יודעת שאת רוצה אותי" הוא אמר
"טוב מאמי תמשיך לחיות בסרט" אמרתי וחזרתי לכיתה….