אני והוא פרק 38 פליז תגיבו!!!

אני והוא פרק 38:
"ודבר רביעי והכי חשוב ראיתי את לואי וג'ייד מתנשקים" נייל אמר.
"ידעתי…" אמרתי וכולם התכלו עליי.
"חשדתי…" אמרתי וחייכתי חיוך נבוך.
"תגיד נייל איך רון לא פגע בך?" הארי שאל.
"כשראיתי את לואי וג'ייד מתנשקים פשוט רצתי משם והוא רדף אחריי אבל עקפתי אותו" נייל אמר.
"איך עקפת אותו?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה.
"רצתי כחמש דקות ואז ראיתי מחסן נטוש אז נכנסתי אליו ואז ראיתי את הבית שלנו אז נכנסתי" נייל אמר.
"מוזר" הארי אמר.
"אני הולכת לרגע" אמרתי.
"שוב?" קייט שאלה.
"כן" עניתי.
"לאן?" הארי שאל.
"ביי ביי" אמרתי ורצתי משם.
הגעתי למגרש כדורגל הנטוש והתקשרתי לאבא שלי.
~שיחה~
"הלו?" שאלו מהצד השני.
"היי אבא זאת נעם" אמרתי.
"היי נעם שלי" אבא שלי אמר.
"תודה" אמרתי.
"על מה?!?" הוא שאל.
"על שלא הרגת את נייל" אמרתי.
"אההה… זה, כן אין בעד מה" הוא אמר.
"כן זה" אמרתי.
"מה נישמע נעם?" הוא שאל.
"אבא ממתי אכפת לך ממני?" שאלתי.
"נעם את הבת שלי תמיד אכפת לי ממך" הוא אמר.
"אני יודעת פשוט מאז שאמא מתה אני לא מרגישה ככה" אמרתי והתחלתי לבכות.
"נעם שלי אל תבכי" הוא אמר.
"אני לא בוכה" אמרתי.
"נעם, אל תשקרי לי אני שומע אותך בוכה מהטלפון עוד שנייה גם אני אבכה" אבא שלי אמר וגרם לצחקוק קטן לצאת מפי.
"אני סבבה ואתה?" אמרתי.
"אני גם סבבה, טוב אני חייב לנתק ביי" הוא אמר.
"ביי אבא" אמרתי והוא ניתק.
~סיום שיחה~
"נעם מי זה אבא שלך?" שמעתי את קייט וראיתי את קייט, ליאם, נייל, הארי וזאין.
"מה?!?" שאלתי.
"נעם אני יודעת שאבא שלך זה שהכרתי בגיל שלוש עשרה לא באמת אבא שלך, אז מי אבא שלך?" קייט אמרה ונראתה עצבנית.
נ.מ קייט:
המשך יבוא…