טעות בתחנה עם 1D פרק 6… חלק א'. פרק קצר…

~נקודת מבט כללית~

"לא הארי, לא שכבנו." אמר לואי במבוכה, מביט בשחר שעיניה היו תקועות על נעליה, כאילו מצאה בהן משהו במעניין אחרי כל כך הרבה זמן.
"בואי, אני אקח אותך לחדר שלי." הוא אמר, לוקח את ידה העדינה של שחר ומושך אותה מעט, היא הנהנה, עולה אחרי לואי לקומה השלישית ונכנסת עימו לחדר הגדול.
היא התיישבה על המיטה ולידה לואי, "היי! אל תתני להארי להשפיע עליך. הוא סתם נודניק." הוא אמר, מרים את פנייה עם אגודלו ונשק את שפתייה שהיו בטעם דובדבן מהליפגלוס.

לואי השחיל את ידו מתחת לירכיה וחיבק אותה מאחורי גבה, הוא הרים אותי והושיב אותה עליו, מנשק אותי בעדינות וברכות, מתמכר לאט לאט לטעם של שפתייה התפוחות, מתמכר לאט לאט למגע החם של גופה כנגד שלו.
מתמכר לעדינות שלה ולריח הוניל של שיערה, מתמכר לגופה הקטן שצמוד לגופו הגדול.
לואי פקח את עיניו, מתנתק משפתייה בעוד היא פותחת את עיניה.
הם שתקו, מביטים זה בעיניי זו, אך לא מחליפים מילה. רק מבטים, רק חולקים את הרגע הקטן הזה.

היא שילבה ידה בידו והרימה אותן לגובה פניהם, נושקת ללחיו של לואי, "אף פעם לא הרגשתי ככה…" הוא לחש, "תמיד הייתי מפלרטט עם בנות בכל הזדמנות שהייתה לי, אם זה הרגיש לי נכון ואם לא. אבל עכשיו זה פשוט מרגיש אחר." הוא המשיך ללחוש. "עכשיו זה פשוט מרגיש לי נכון יותר, אנחנו לא מכירים כל כך הרבה זמן שחר, אבל.." הוא אמר, משפיל את ראשו, נושם עמוק, "אני אוהב אותך." הוא הרים את ראשה ומביט בענייה, חיוך קטן בצבץ בין שפתייה אשר לואי כל כך רצה לנשק, לנשוך ולהרגיש.

פניהם התקרבו, שפתייהם כמעט נגעו אך נשמעה דפיקה בדלת העץ הגדולה.
לואי נשק לשפתייה קלות, נאנח ונופל עם גבו על המיטה.
אך לעומתו, שחר קמה ופתחה את הדלת, מסתכלת על נערה שעמדה מולה.
"שלום?" שחר שאלה בבלבול, "לואי, אוכלים אתה בא?" היא שאלה, הבעת בלבול הופיעה על פנייה של הנערה בגלל ששחר היא זאת שפתחה.
"כן," הוא אמר, מושך את ידה של שחר החוצה, "אה כן, שחר, אביה, -אביה, שחר." הוא אמר ורץ למטה.
"הוא תמיד ככה?" שאלה שחר, "כן..כן הוא כן.."היא לחשה, מניחה את ידה על כתפה של שחר.