כל כך קרוב אבל רחוק… פרק 3 ;)

חמש תגובותתתת, אני כל כך שמחה!!

אומיגדדדד, אתם צריכים כל כך להעריך אותייי על הפרק הזה,
חחחח איזה דברים הקרצתי פהה….
תהנווו

״הי אלכס!״ רן צעק לי מהשולחן השלישי וקרא לי לשבת לידם, הם ישבו שם הוא שלושה בנים חתיכים אבל בטירוף ושתי בנות יפות, התקרבתי לשולחן ורן הציג אותי בפניהם
״מאיפה את באה?״ אמרה אחת מהם, היא הייתה בלונדינית השיער שלה היה חלק וארוך, והיו לה עיניי שקד גדולות, היא הייתה מאופרת, אבל לא מוגזם, היא באמת נראת מהממת אני חושבת שקוראים לה אור
״אני מהמרכז״ אמרתי בחיוך
״וואו אבל זה נסיעה ממש ארוכה עד לפה״ אמרה הבת השנייה, אמבר, היא צודקת, להגיע עד הצפון זה נסיעה של חמש שעות, זה מטורףף, היא גם הייתה מעלפת, אפשר לדעת למה הבנים של נבחרת הפוטבול מסתובבים איתם, היה לה שיער שחור קרשים עם קצוות כחולים ועיניים כחולות אפורות, היא נמוכה יחסית אבל מי אני שידבר חחחח
״כן, זה ממש רחוק״ אמרתי
״יאלה הולכים לחדר שלנו?״ שאל נאור, הקוצים שלו קצת נהרסו אבל הוא עדיין נראה טוב, העיניים הירוקות שלו ברקו מטבען, הנהנו והם הובילו אותנו לחדר שלהם, הם בחדר נאור, מאט, ורן נכנסנו לחדר והתיישבנו על המיטה של אחד מהם, הבנות הרגישו בבית, תאמת? גם אני הרגשתי כמעט בבית, ואני רק היום הגעתי…
הרגשתי יד של מישהו מונחת על רגלי, זה היה מאט הוא בלונדיני כזה עם מעט זיפים ועיניים כחולות עם נגיעות של ירוק, הוא ללא ספק חתיך, כמו שאר הבנים פה
״אהה מותק, אני נראית לך זונה?״ אמרתי לו והזזתי ממנו את היד שלי הוא צחק
״אל תתרגשי ממנו, הוא בסך הכל נחמד״ אמרה אמבר וצחקה, היה לה צחוק מדבק, מתגלגל כזה, נדבקתי ממנה בשניות, רואים שהיא בקטע שלו קצת ;)
הם אחלה, באמת, הם ממש נחמדים, הטלפון שלי צלצל וקטע את הצחוקים שלנו נאור היה הכי קרוב אליו אז הוא הסתכל על הצג,
״וואה וואה! החבר שלך ירצח את מאט אחרי שהוא ידע שהוא נגע בך״ אמר
״מה יש לך חבר??״ שאל מאט
״מה אתה מפחד??״ שאלתי מתאפקת לא לצחוק ״סתאאאם, זאת חברה שלי לא? כתוב האהבה שלי?״ שאלתי אותו
״כן״ אמר והושיט לי את האייפון הלבן שלי
״שנייה אני חוזרת״ אמרתי בצחקוק ועניתי לה
-״חיימשלייייי״ אמילי צרחה לי לתוך האוזן דרך הטלפון
״אהובתיייי״ צרחתי לה בחזרה, רק אתמול נפרדתי ממנה ואני כבר מתגעגעת…
״ספרי ליי, איך שם??״ צעקה לי מעבר לקוו
״וואי מושלם פהה! הכרתי שתי בנות פשוט חמודות!!״ אמרתי לה בהתרגשות
״אבל מה עם בנים?!?! עדין לא פגשת??״ אמרה וצחקקה
״ברור שפגשתי!! הכרתי את הכי שווים! שלוש מנבחרת הפוטבולל״ אמרתי וחיוך גדול ואווילי נפרס על פני
״אז תראי להם מה את יודעת כן?״ אמרה ויכולתי להרגיש מפה את החיוך שלה
״אבל עדיין לא הכרת אותי״ אמר קול מאחורי, הסתובבתי לקול מופתעת, הוא היה שרירי, שיערו החום היה פרוע במקצת, בצורה שהייתה מחמיאה לו, עינייו החומות הכהות נראו כאילו הם מסתירות משהו, זה היה הבחור שפנה אלי בהתחלה, הראשון שדיבר איתי
״מי זה???״ שאלה אמילי בקול חלש מעבר לטלפון
״מישהו, אני ידבר איתך אחר כך טוב?״ אמרתי לוחשת לה בחזרה, היא צחקקה ואמרה לי בהצלחה, ניתקתי,
״איך אתה רוצה שאני יכיר אותך אם אתה לא מציג את עצמך בפני?״ שאלתי אותו בחיוך, הוא החזיר לי חיוך, חיוך חמוד, אבל לא לגמרי מאושר, לא יודעת מה הסיפור שלו, אבל אני יברר,
״אני ג׳ון, ואת?״ אמר בחיוך והושיט לי את ידו ללחיצה
״אני אלכס״ אמרתי לו ולחצתי את ידו, הוא נראה רשמי מעט, מסתורי, אבל יותר מכל הוא נראה בן אדם שאפשר לסמוך עליו, לא יודעת למה.
״רוצה להתלוות אלי למגרש? אני רוצה לראות אם יש לי עם מי לשחק שם״ אמר לי
״למה לא? הם בכל מקרה לא ישימו לב שאנ ייעלם קצת״ אמרתי והלכנו לכיוון המגרש, אחרי הליכה של שתי דקות הגענו למגרש, הוא היה ריק מאדם
״לא נורא, אני ימצא משהו אחר לעשות״ אמר ומשך בכתפיו בסקסיות, אני לא מאמינה שאני חושבת על זהה!!
״למה? מה איתי? אני יכולה לשחק איתך קצת״ אמרתי בחיוך
״כן נכון!״ אמר בגיחוך
״אתה צוחק עלי?״ שאלתי
״קצת״ אמר וצחק
״ככה אתה צוחק עלי?! חכה חכה אני יפרק אותך״ אמרתי לו בחיוך, מוכנה לניצחון
״אני יוותר לך קצת״ אמר ואני צחקתי, עליו, הוא לא יודע לאן הוא נכנס…
התחלנו לשחק, אני נגדו, וכמובן, ניצחתי, הוא היה טוב, באמת, רק שהוא לא טוב כמוני,
עשינו עוד משחק, הפעם הוא לא וויתר, אבל מה לעשות, הוא עדיין לא ברמה שלי..
״וואו״ הוא אמר והסתכל עלי בהערכה
״מה??״ אמרתי בחיוך
״את טובה!!!״ אמר ואני צחקתי
״אני יודעת, אתה אולי לא יודע, אבל אתה מדבר עם שחקנית הפוטבול במקום השלישי בעולם״ אמרתי לו והוא הביט בי בהלם
״את מהההה?!״ אמר ופתח את פיו בשוק
״חחחח מה ששמעת, פעם הבאה אל תזלזל״ אמרתי וצחקתי,
״בואי עוד משחק, אנ חייב לנצח הפעם״ אמר
״אתה רוצה כאילו בכוח להפסיד?!״ אמרתי ועשינו עוד משחק, ניצחתי, שוב,
מחיאות כפיים נשמעו מהטריבונות, מהשורה הראשונה, כל הבנים של נבחרת הפוטבול עמדו והסתכלו עלי בהערכה, אני הסמקתי, פדיחה! מה כולם ראו אותי עכשו, ג׳ון היה אדום, אבל מהפדיחות שכולם ראו אותו מפסיד לי, ועוד לבת!!
״וואוו!! מאיפה למדת את זה?!״ שאל רן, לידו היו מאט ונאור, מנסים להעריך אותי מחדש, המאמן התקרב למגרש, למזלו של ג׳ון הוא לא ראה אותו מפסיד לי, הוא פתאום קלט אותי במבטו, אומיגדד!!!

מקווה שאהבתם ;)
5+ תגובות וממשיכהה