למה, לעזאזל?!

למה?
למה אני חושבת עלייך במובן אחר, כשאני יודעת שאתה עושה בדיוק אותו הדבר?
למה אני מתייאשת מעצמי, מניחה לזה, ובסוף חוזרת?
למה אני מתיימרת להרוס משהו שבחיים לא אוכל להחזיר?
אני מרגישה נורא עם עצמי.
להרגיש משהו לרגע? אני אמיתית?
למה אני לא מסוגלת להעמיד לעצמי גבול?
ובדיוק כשאני שואלת, אני נזכרת שברגשות אף אחד לא יכול.
אני לא יכולה. אני כמו כולם.
למה הכל מתהפך עליי?
למה אני לא מסוגלת לעשות דברים, שפעם באו והלכו בזריזות לא הגיונית?
למה אני מרגישה רע עם עצמי?
למה נעשיתי אדישה בנוגע לדבר שגרם לי לעשות את המעד המשמעותי ביותר בחיי?
למה,
לעזאזל..