נופף לשלום \ המראה מדוכאת

המטוס כבר מוכן,
המזוודות ארוזות,
הכנו חיוכים,
הבאנו מתנות,
כרטיסים בכיס,
ובגדים חמים,
טרמינל שלוש,
עוזבים לעולמים.

נפילה חופשית,
אל תוך הלא ידוע,
מחכה לרגע,
הזה כבר שבוע.
הרגשות מתערבבות,
בתוך הראש,
יושב במושב,
ומנופף לשלום.

המראה במטוס,
וטייס, שרק מדבר,
שקית הקאה, ומחשב,
אין עוד דבר אחר,
ישראל מתרחקת,
אנשים הם נמלים,
שדות כמו שמיכות,
יושנות על האדמה.

כאב בגרון,
דמעות, שזולגות בלב,
עושה נסיון,
לנסות, שכוח את הכאב.
לא הספקתי להיפרד,
אין זמן להתעכב,
כי המטוס כבר המריא,
ואין את מי לשאול.

נחיתה עמומה,
על הכביש,
הרגשה טובה,
כך הגוף עוד כואב,
בכי מר וחירש,
בין המושבים מתאושש.
צעד ראשון מאחר,
והחיוך מזויף עוד יותר.