חיוך מזויף.

הכול כל כך מסובך,
אבל ..
אני חייב לנסות להסביר לעצמי מה קרה לי היום..

היום הוא גילה את זה,
האמת, שלא ממנו חששתי,
לא חששתי בהתחלה שהוא ישמע את זה,
אבל עכשיו, כשהוא שמע,
ופשוט צחק לי מול הפנים,
צחק עליי, ועל הדבר שהכי חשוב לי בעולם.

הרגשתי שאני בוכה, במיוחד שהוא צחק עליי מול הכיתה,
ישר שתקתי, התבודדתי, כולם צחקו,
אבל אני לא צחקתי,
אבל אז,
גליתי שיש אנשים שאני חשוב להם,
אחד אחרי השני הם באו לשאול אותי עם אני בסדר,
וחלק הבינו בדיוק למה אני עצוב וניסו להגיד לי שהכול הסדר . שהוא לא מבין מהחיים שלו,
בלב , שמחתי שהם דואגים לי,
אבל מבחוץ, נשארתי עצוב לגמרי.

ועכשיו,
עכשיו הפיצו שמועה שאני וידידה שלי חברים,
אפילו החבר הכי טוב שלי חושב ככה,
אבל אולי זה בגלל שאף פעם לא פסלתי את זה,
אני פשוט מחכה לה,
לאחת,
ואני יודע איפה היא נמצאת ,
ואני יודע שאנחנו מתקרבים,
ועוד שנייה ניפגש,
נמצא אחד את השנייה,
ונצא למסע הזה,
ביחד .

לא נשאר לי הרבה זמן לחכות,
אז ביינתים אני מחכה , מנסה לחייך כמה שאני יכול,
אבל אני יודע טוב מאוד שהחיוך הזה מזויף,
שבפנים ,
הכול ריק,
עד שאני יפגוש אותה,
הכול יהיה . ריק .