החורף המרומם

משב הרוח הקריר מתלתל את שערי הלוך ושוב,
הקור העז שחודר בכל גופי החמים מהשוקו המתוק שאני מחזיקה בין ידיי,
והנינוחות הזאת רק גורמת לי לחשוב שוב על כמה אני ברת מזל,
על החיים שלי,
שיש לי חיים נהדרים,
אני חווה הכל כמו נערה בגיל ההתבגרות כמו שאני אמורה לחוות,
אלו החיים ואני מבינה שיש עליות ומורדות,
יש את הרגעים הקשים והרגעים המאושרים,
ואנחנו חיים את הכל מהכל,
אם לא היו ירידות לא היינו יודעים מה זה עליות מה זאת שמחה.
אנחנו בוחרים איך לקחת את הדברים,
הדברים הרעים לוקחים בקלות באופטימיות,
והדברים המשמחים, שמחים על הרגעים האלו שהיינו בקצה גבול היכולת ולא נשברנו.
הכל עובר.
ה-כ-ל
רק הזמן מרפא, אבל הזכרון נשאר ללמידה לעתיד.