דמעות של קיץ \ אהבת מלאכים
כשאשב, כנגד הקיר,
עיניי עצומות, ורידי בוערים.
האלכוהול, ישרוף את דמי,
אך החיוך יסמן את דגל כניעתי.
דמעות של קיץ, חמות ומלחות,
זולגות כמו גשם, בין הרחובות.
צחוק, של נער צעיר,
מהדהד בין הקירות, מנסה להזהיר.
כשאשכב, על מיזרוני,
גופי כה עייף, ראשי עוד ער.
הרוח, תדפוק על חלוני.
אבל כל עוד לבי פועם, הינני אני.
אש הכאב, עוד בוערת בתוכי,
שורפת את מחשבותיי, בנהר.
אין אחד שרואה, את עורי החתוך.
מסתובב לבדי, בתוך הטירוף.
כשנשיקותייך, יכסו את צווארי.
פועם כמו אהבת תשוקתי.
יופייך הענוג, יענה את מוחי.
אך כישופך ישבור את שערי.
אהבה של מלאך, בין הסדינים,
שירה מאוחרת, בשכונת שודדים.
את היחידה, בתוך הסערה השחורה.
מחייכת אליי, מתוך המראה.
תגובות (5)
אנשים דיכאוניים הם אנשים מגניבים עם מלא רגש וכשרון והם לפחות אמיתיים. גו אנשים דיכאוניים! (אני גם דיכאונית XD) זה מדהים. וכול התיאורים ממש מדויקים.!!!!!!
אתה ממש כישרוני בכתיבה, הידעת?
מצאתי את עצמי מעיינת בקטעים ושירים שהעלתה ומתפלאת באיזו צורה טובה ומיוחדת הם כולם כתובים..
ובקשר לקטע, דירוג 5 :)
וואו ממש יפה!! 3>
וואו, אחד הטובים, המילים מורגשות היטב וגם הכוונה..
זה מעולה *^* הכתיבה שלך מושלמת..
אחד המעולים שלך.
הכתיבה שלך מעבירה בי צמרמורת, יש לי דמעות בעיניים.
פשוט מדהים.. הכתיבה שלך מושלם.