שקרים

לכל מקום שאליו אלך,
לכל מקום שאליו אשא מבטי,
לכל מקום אשר אליו אברח,
אראה אותם.
רק אותם.

הם מקיפים אותי,
נמצאים מכל עבר,
לא נותנים לי מנוח,
לא נותנים לי מקום אליו אפשר לברוח.

אני מנסה לעזוב,
ללכת,
להסתלק מכל מקום בו הם נמצאים,
אך בכל פינה אני רואה אותם.
את חיוכם הזדוני.

הם עוקבים אחרי,
צוחקים עלי בקול,
לא מוכנים לשחרר,
כי מהרגע שנכנסתי לשטחם,
הפכתי להיות קורבנם.

הם תמיד הולכים אחרי,
ובכל פעם שאפתח את פי לדבר
רק מופיעים עוד ועוד מהם,
והם גדלים..
עוד ועוד..

והמחשבה הכי מבהילה היא..
שאני יצרתי אותם.
את כולם.
את כל השקרים.