החייוך שנעלם מפניה

היא עוד הייתה קטנה
ילדה תמימה בעודה
אך אמרה שמבינה כל דבר בעולם!
כל הזמן חייוך עלה על פניה!!
אבל כשהתחילה מלחמה…
נשאר עדיין החיוך!
היא לא הבינה מה קורה.
היא עוד לא ידעה מזה בכי,כעס,שמחה,ורוגע.
היא לא ידעה כלום!
היא לא הבינה מזה המים שמטפטפים מפניהם של האנשים..
וחשבה שאת המים האלו שותים.
תמיד היה חייוך על פניה, היא אהבה את זה.
ולא יכלה להסיר בעודו.
אבל…
כשנהרגו הוריה…
החייוך ירד מפניה..
היא התחילה לבכות, אבל היא חשבה שזה נקרא טפטוף…
ומאז… היא ברחה.. והחיוך הוסר…
ומעולם לא חייכה יותר..